תואר בוגר

שנת הלימודים תשע"ט

לימודי התואר הראשון  (ב"א)

יועץ ללימודי תואר ראשון – פרופ' אורן ברק

 

 

תכנית הלימודים של המחלקה למדע המדינה מציעה לסטודנטיות ולסטודנטים ידע, הבנה ויכולת ניתוח של תופעות, מוסדות והתנהגות פוליטית בישראל ובעולם.

חוקרות מדע המדינה בוחנות כיצד מתנהלת פוליטיקה – הן בתוך המדינה, והן בין מדינות. הן שואלות שאלות כמו - מדוע פורצות מלחמות? איך מוקמות קואליציות? מהו קמפיין פוליטי אפקטיבי? למה דתות מסוימות רוחשות איבה לבני דתות אחרות? איך מעוצבת מדיניות ציבורית? מהו צדק חברתי? האם תנועות חרם כמו ה-BDS  הן מוסריות? כיצד אמצעי התקשורת מסקרים פוליטיקה? מתי דמוקרטיות אינן יציבות? איך מעוצבת דעת קהל, ואיך זוכים בבחירות? אם אתן מתעניינות בדרך פעולתו של העולם הפוליטי בישראל וברחבי העולם – זה שדה המחקר בשבילכן.

במהלך הלימודים נעסוק במגוון רחב של נושאים כמו התנהגות פוליטית, פוליטיקה השוואתית, מחשבה מדינית, תקשורת פוליטית, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה פוליטית, כלכלה פוליטית, מודלים של משטרים, בחירות, מפלגות, קבלת החלטות, מחאה, אלימות פוליטית וטרור, אתניות ולאומיות, יחסי דת ומדינה ועוד.

בתכנית הלימודים נקדיש תשומת לב רבה לפוליטיקה הישראלית ונעסוק בהרחבה גם בפוליטיקה באזורים אחרים בעולם, כולל מן הבחינה ההשוואתית.

 

במסגרת התואר הראשון אנו מציעים מספר אפשרויות לימוד.

 

  • תכנית במסלול דו-חוגי המאפשר שילוב של מדע המדינה עם כל חוג אחר לבחירתכן.
  • תכנית במסלול חד-חוגי – לימודים מורחבים במדע המדינה בשילוב לימודים משלימים מחוץ למחלקה – החל משנה שנייה.

 

תכניות והדגשים (פרטים נוספים ותנאי קבלה בהמשך השנתון):

  • מסלול משותף עם החוג לחינוך בלימודי הדגש במנהיגות חינוכית חברתית – קבלה משנה א'.
  • מסלול משותף עם החוג ליחסים בין-לאומיים בלימודי הדגש בסכסוכים ואלימות
  • לימודי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית (פתוח לתלמידות דו-חוגי המשלבות עם החוגים הבאים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה). 
  • לימודי הדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית
  • לימודי הדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

בשנה א' חייבות כל תלמידות/תלמידי המחלקה ללמוד במסלול הדו-חוגי.  תלמידה תהיה רשאית לעבור למסלול חד-חוגי בשנת הלימודים השנייה רק אם עמדה בתנאי המעבר המפורטים בפרק ד' בשנתון הפקולטה. תנאי סף לקבלה להדגשים – עמידה בתנאי מעבר לשנה ב' במחלקה למדע המדינה (מפורט בהמשך).

תלמידות/תלמידי המחלקה למדע המדינה יכולות ללמוד לקראת תעודת הוראה תיכונית במקצוע האזרחות. המסלול נפתח בכל שנה ומתקבלות מסיימות שנה ב' ומעלה. פרטים במשרדי המחלקה להכשרת מורים בבית הספר לחינוך. טלפון: 5882021.

 

 

בוגר דו-חוגי / חג חוגי

שנת הלימודים תשע"ט

לימודי התואר הראשון  (ב"א)

יועץ ללימודי תואר ראשון – פרופ' אורן ברק

 

תכנית הלימודים במסלול הדו-חוגי

במסלול זה חייבת התלמיד/ה בלימודים במחלקה בהיקף של 56 נ"ז (כולל עבודה סמינריונית). בנוסף, על התלמיד/ה ללמוד קורסים בהיקף 4 נ"ז מתכנית "אבני פינה", וכן קורס אינטרנטי ב"הכרת משאבי הספרייה" (ללא נ"ז וללא ציון מספרי) סה"כ 60 נ"ז, בהתאם לתכנית המפורטת להלן:

המסלול הדו-חוגי (60 נ"ז) לפי הפירוט הבא:          

א.    קורסי חובה שנה א'                                                            12 נ"ז

ב.    קורסי חובה שנה ב'                                                            12 נ"ז

ג.    קורסי ליבה  (שנים ב' ג')                                                  18-6 נ"ז

ד.    קורסי בחירה (שנים ב' ג')                                                18-6 נ"ז  (במכסת לימודי הבחירה ניתן ללמוד במהלך התואר עד 4 נ"ז של קורסים מחוץ למחלקה מתוך רשימת הקורסים המומלצים מחוץ למחלקה, קורסי אבני הפינה (בנוסף ל-4 נ"ז הנדרשים) או קורסים אחרים באישור יועץ הב"א )

ה.   סמינר (כולל 4 נ"ז לעבודת הסמינר)                                     8 נ"ז  (תלמיד/ה מצטיינת שממוצע ציוניה בתום שנה ב' יעמוד על 88 ומעלה, תורשה ללמוד סמינר נוסף במקום לימודי בחירה בהיקף 8 נ"ז. אין ללמוד יותר מסמינריון אחד אצל אותה/ו מרצה)

ו.     קורס במסגרת "אבני פינה"                                                      4 נ"ז (ראו הכללים ללימוד קורסי "אבני פינה" בפרק ד' בשנתון הפקולטה וכן בשנתון האוניברסיטה http://ap.huji.ac.il/)

                                                                                     סה"כ     60 נ"ז

 

קורסי חובה - שנה א' (סה"כ 12 נ"ז(

מבוא למדע המדינה                                                       4  נ"ז

מבוא למדע המדינה – תרגיל וכתיבה מדעית                    2 נ"ז                

פוליטיקה השוואתית: מוסדות ותהליכים                           2  נ"ז   

יסודות המחשבה המדינית א'                                          2  נ"ז

משטר מדינת ישראל                                                      2  נ"ז

השתתפות במחקרים                                                    מטלה ללא נ"ז כל תלמיד בשנה א' ישתתף בשלוש שעות מחקר שנתיות במסגרת המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית. לפרטים נוספים ניתן לפנות למעבדה במייל: lab.polpsych@mail.huji.ac.il

 

קורס בחירה                                                                  6 נ"ז                                                    

 

תנאי המעבר משנה א' לשנה ב

  1. על מנת לעבור לשנה ב' חייבת התלמיד/ה להשיג ציון של 60 לפחות בכל אחד מקורסי החובה של שנה א' וציון ממוצע בהם של 70 לפחות.
  2. תלמיד/ה החוזרת על שנה א' חייבת לחזור על כל חובות הקורסים בהם קיבלה ציון הנמוך מ-60 (תלמידה החוזרת על קורס שבו קיבלה ציון של 60 או יותר, תגיע לסיכום בכתב עם מרצה הקורס לגבי חובותיה בנוסף למבחן הסופי)
  3. תלמיד/ה החוזרת על קורס או קורסים של שנה א' תאשר את תכנית הלימודים שלה מול יועץ הבוגר.

 

שנה ב

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו                                            4  נ"ז

מחשבה מדינית מודרנית                                                          2 נ"ז

יסודות המינהל הציבורי                                                            2 נ"ז

שיטות וגישות ביחסים בין-לאומיים ובמדע המדינה                      2 נ"ז

(תלמידה הלומדת "שיטות מחקר" במחלקה אחרת לא תלמד קורס זה ובמקומו תידרש ללמוד את אחד מקורסי הבחירה או הליבה המוצעים במחלקה להשלמות מכסת הנקודות)

גישות מחקר וסטטיסטיקה במדע המדינה וביחב"ל                       2 נ"ז

(תלמידה הלומדת  "שיטות סטטיסטיות" במחלקה אחרת (במדעי החברה, בבית הספר לחינוך או בבית הספר למינהל עסקים) לא תלמד קורס זה ותידרש ללמוד במקומו את אחד מקורסי הבחירה (או הליבה) המוצעים במחלקה)

קורסי ליבה                                                                              

קורסי בחירה (כולל קורסי אבני פינה, ע"פ כללי הפקולטה)                                                                                   

שנה ג'  

קורסי ליבה                                                                           (להשלמת מכסת הנ"ז)   

קורסי בחירה    (כולל קורס אבני פינה ע"פ כללי הפקולטה)           (להשלמת מכסת הנ"ז)

סמינר                                                                                      8 נ"ז

 

הערות:

  1. הציון בסמינריון יחולק לשניים: 4 נ"ז עבור חובות הקורס (לסמינרים המוגדרים בשנתון בהיקף של 4 נ"ז בלבד)  ו- 4 נ"ז עבור העבודה שתיכתב בסיומו.
  2. בשנה ג' על התלמידה להשלים את לימודיה בקורסי ליבה ובחירה לפי העדפתה האישית עד להשלמת המכסה הכוללת הנדרשת לסיום הלימודים במחלקה.

 

 

תוכנית הלימודים במסלול החד-חוגי

(תנאי קבלה בהתאם לאמור בפרק ד' בשנתון הפקולטה)

בתכנית החד חוגית שני מסלולי לימודים:

 

המסלול החד חוגי הרגיל (64 נ"ז) לפי הפירוט הבא:

א. קורסי חובה                            כמו בתכנית הדו-חוגית         

ב. קורסי ליבה                            כמו בתכנית הדו-חוגית                      

ג. קורסי בחירה                                  14-6 נ"ז      

ד.    2 סמינריונים                                 16  נ"ז  

ה.    קורסים במסגרת "אבני פינה"           4    נ"ז            

 

המסלול החד חוגי המורחב (72 נ"ז) לפי הפירוט הבא:

א. קורסי חובה                   כמו בתכנית הדו-חוגית                      

ב. קורסי ליבה                    כמו בתכנית הדו-חוגית                 

ג. קורסי בחירה                                 14-6 נ"ז      

  ד. 3 סמינריונים                               24  נ"ז 

  ה.    קורסים במסגרת "אבני פינה"       4   נ"ז            

הערה:

תלמידה הבוחרת במסלול החד-חוגי המורחב חייבת ללמוד אחד מהסמינריונים בשנה ב'.

 

חישוב ציון סופי לתואר ראשון (ב"א) במחלקה

ציון הגמר במחלקה ייקבע כציון משוקלל של ציוני התלמיד/ה, בהתאם למכסת הנקודות ולמבנה התכנית בה למדה, בתנאי שעמדה בכל אחד מהקורסים בהצלחה. הציונים הסופיים בכל הקורסים ישוקללו לפי מספר נקודות הזכות המוענקות לכל קורס.

 

 

 

קורסי תואר בוגר

בוגר דו חוגי במדע המדינה ובחינוך בהדגש מנהיגות חברתית חינוכית

שנת הלימודים תשע"ט

מרצות/ים אחראיות/ים – פרופ' עדנה לומסקי-פדר, פרופ' שאול שנהב

מטרת הלימודים היא להציע לתלמידות/תלמידי התואר הראשון מסגרת מיוחדת ויוקרתית המיועדת לסטודנטיות הרואות עצמן פעילות חברתית בחברה האזרחית ובשדה החינוך. נקודת המוצא של המסלול היא שמנהיגות/ים חברתיות/ים הן בעלי ידע, חזון ופרספקטיבה רחבה בתחום פעילותן, קשובות לשינויים, בעלות יכולת להניע תהליכים ולהוביל מהלכים יצירתיים ואחראיים. כדי לענות להגדרה זו של מנהיגות, המסלול מאגד בתוכו עולמות תוכן מגוונים המעוגנים בשתי דיסציפלינות: מדע המדינה וחינוך.

בסיום הלימודים הסטודנטיות/ים יהיו זכאיות/ים לתואר ראשון במדע המדינה ובחינוך וכן לאישור בגיליון הציונים על לימודי הדגש בתכנית למנהיגות חברתית חינוכית.

 

עקרונות מנחים

הסטודנטיות/ים ילמדו בתואר דו חוגי מדע מדינה וחינוך – שני החוגים במתכונת דו חוגית.

 

לתכנית הלימודים ארבעה רכיבים:

  • קורסי חובה כלליים בכל אחד מן החוגים
  • קורסי חובה ייעודיים של התכנית
  • שעורי בחירה, ליבה וסמינר מתוך אשכולות ידע של התוכנית (2 אשכולות בכל אחד מהחוגים)
  • שעורי חובה פקולטטיים ואוניברסיטאיים (אבני פינה)

 

סיכום התכנית

פירוט

מדע המדינה

חינוך

קורסי חובה ייעודיים משותפים

16 נ"ז (8 בחינוך ו- 8 במדע המדינה)

קורסי חובה כלליים

20 נ"ז

28 נ"ז

שיעורי ליבה

6-10 נ"ז

 

שיעורי בחירה/הרחבה

10-16 נ"ז

24 נ"ז

סמינר

6-8 נ"ז

עבודת הסמינר תיכתב במסגרת אחד מקורסי הסמינר בחינוך

שיעורי אבני פינה

4 נ"ז

 

סה"כ

60 נ"ז

60 נ"ז

 

פרוט המסלול

פעילות משותפת וקורסים ייעודיים

  • במסגרת התכנית ילמדו שיעורים ייעודיים בהיקף של 14 נ"ז שיעסקו בהיבטים שונים של מנהיגות ויזמות בשדה החינוך ובחברה האזרחית.
  • בנוסף ישתתפו הסטודנטיות בפורום למנהיגות/ים חברתיות/ים-חינוכיות/ים שמטרותיו להפגישן עם פעילות/ים מהשדה וחוקרות/ים מהתחום וכן ליצור שיח משותף וקהילה לומדת.

 

ביה"ס לחינוך

קורסי חובה כלליים – סה"כ 28 נ"ז

 

שנה א': מבוא לפסיכולוגיה של החינוך (5 נ"ז); מבוא לסוציולוגיה של החינוך (3 נ"ז); קורס חובת בחירה בסוציולוגיה (2 נ"ז) מבוא לפילוסופיה של החינוך (3 נ"ז); קריאת טקסטים במחשבת החינוך (2 נ"ז); (השיעור במיומנויות אקדמיות יינתן במדע המדינה).

 

שנה ב': סטטיסטיקה לחינוך ב' (3 נ"ז); הכרת המעשה החינוכי (3 נ"ז); הכרת מערכת החינוך (2 נ"ז); סוגיות במחקר חינוכי (3 נ"ז); סוגיות במחקר ובמעשה החינוכי (2 "ז)

 

אשכולות ידע של לימודי ההדגש – לפי פירוט הרכב הקורסים בכל שנה במערכת הרישום

 

היבטים ארגוניים ופדגוגיים

כדי לקדם יוזמות חברתיות וחינוכיות ולהנהיג פרויקטים בשטח יש להכיר את ההקשר הארגוני בתוכו פועלים ולהיחשף לידע תיאורטי ומחקרי עדכני הקשור בניהול מערכות, פדגוגיות פורמליות ובלתי פורמליות ורשתות חברתיות.

 

היבטים חברתיים ותרבותיים

מנהיגות חברתיות-חינוכיות נדרשות לחשוב באופן חדשני וביקורתי על בסיס הכרות מעמיקה של החברה האזרחית על גווניה, הסתירות הפנימיות שבתוכה. וכל זאת מתוך מבט משווה על הנעשה בעולם והכרת הדינמיקה שבין תהליכים גלובליים למקומיים.

 

לימודי תעודת הוראה באזרחות

מילוי תפקידים משמעותיים בשדה החינוך בישראל מחייב גם הכרות 'מלמטה' עם מערכת החינוך. לפיכך, המשתתפות/ים בתכנית יוכלו להרשם לתכנית מקוצרת וייעודית לקבלת תעודת הוראה באזרחות, במחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך. היקף התכנית 36 נ"ז וניתן להירשם אליה החל מסמסטר ב' בשנה השניה ללימודים, ולסיים אותה תוך ארבעה סמסטרים.  

 

מדע המדינה

קורסי חובה כלליים – סה"כ 20 נ"ז

 

שנה א': מבוא למדע המדינה (4 נ"ז); מבוא למדע המדינה – תרגיל וכתיבה מדעית (2 נ"ז); פוליטיקה השוואתית: מוסדות ותהליכים (2 נ"ז); משטר מדינת ישראל (2 נ"ז); יסודות המחשבה המדינית א' (2 נ"ז).

 

שנה ב': מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו (4 נ"ז); מחשבה מדינית מודרנית (2 נ"ז); יסודות המנהל הציבורי (2 נ"ז); (סטטיסטיקה ושיטות מחקר ילמדו בחינוך).

 

קורסים ייעודיים: מנהיגות מחוללת שינוי (2 נ"ז), סדנה במנהיגות חינוכית חברתית – משותפת לכל המחזורים (1 נ"ז בשנה ב' + 1 נ"ז בשנה ג'). שנה א' השתתפות חובה ללא נ"ז.

 

אשכולות ידע של לימודי ההדגש – לפי פירוט הרכב הקורסים בכל שנה במערכת הרישום.

 

היבטים מוסדיים והתנהגותיים במנהיגות

מנהיגות חברתית דורשת יכולת לחשוב באופן עצמאי ויצירתי על השיטה הפוליטית ואתגריה, על כלכלת השוק וכשליה, על הדרך שבה עובדים מוסדות וארגונים, ואל גורמים שמשפיעים על עמדות והתנהגות הציבור.

 

היבטים ערכיים ועיוניים במנהיגות

הובלת תהליכים חברתיים מעוגנת בהשקפת עולם רחבה ומצריכה הבנה מעמיקה של ערכים, עקרונות, תיאוריות ואידיאולוגיות, המנחים את עולם המעשה החברתי והפוליטי.
 

 

  • יש לבחור לפחות קורס ליבה אחד ושעור בחירה אחד בכל אחד מהאשכולות – לפי פירוט שיופיע כל שנה במערכת הרישום.
  • במהלך התואר חייבות/ים הסטודנטיות/ים ללמוד קורס/ים בשפה האנגלית בהיקף של 2 נ"ז לפחות מתוך לימודי הבחירה/ליבה במחלקה למדע המדינה.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' עדנה לומסקי-פדר ו/או לפרופ' שאול שנהב.

רכזת התוכנית: נטלי דהרי nataly.dahary@mail.huji.ac.il

 

קורסי בוגר דו חוגי במדע המדינה ובחינוך בהדגש מנהיגות חברתית חינוכית

לימודי הדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

שנת הלימודים תשע"ט

מרצה אחראית: פרופ' שרון גלעד

 

חקר המדיניות והמנהל ציבורי עניינו באופן שבו שינויים בעולם החומרי ובטכנולוגיה, מחד, ושינויים בתפיסות הציבור, מאידך, כפי שאילו באים לידי ביטוי בבחירות, בדעת קהל, בסדר היום התקשורתי וברשתות החברתיות, בפעילות של ארגוני מחאה ועוד, מתרגמים לידי שינויי מדיניות. השינויים האמורים באים לידי ביטוי בתנודות בסדר היום הממשלתי, בהחלטות ממשלתיות, ובסופו של יום מיושמים על ידי הסקטור הציבורי, בין כספק שירותים ובין כמסדיר של שווקים ושירותים פרטיים. ההסברים שהספרות במדיניות מציבה לתהליך התרגום של שינויים בעולם ובתפיסות הציבור לידי מדיניות ויישומה נטועים באינטראקציה שבין גורמים משני סוגים. הגורם הראשון נוגע לקובעי המדיניות עצמם, ועניינו התפיסות וההתנהגות של מקבלי ההחלטות והגורמים המעצבים אותם. הגורם השני הוא ההקשר שבו קובעי המדיניות פועלים, ובפרט חלוקת הכוח שבין הממשלה ומוסדות אחרים, גורמים נוגדי שינוי, יחסי הכוח שבין הדרג הפוליטי הנבחר והדרג המנהלי וההשפעה של שינויים רעיוניים ובסדר היום הגלובאלי.

חברות/י הסגל המתמחות/ים במדיניות ומנהל ציבורי, במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, עוסקות/ים בסוגיות בעלות השלכה על חיי כולנו. בכלל זה, כיצד קובעות/י מדיניות מקבלות/ים החלטות? מדוע מדיניות נוטה להיות יציבה במשך שנים, חרף שינויים בצרכייי וציפיות החברה, ותחת אילו תנאים היא עוברת שינויים מהירים ומפליגים? האמנם חלה נסיגה במדינת הרווחה, ואם כן – אילו הסדרים ומוסדות מילאו את החלל שהיא הותירה אחריה? באיזו מידה מהווה הבירוקרטיה חסם או זרז לתגובת הדרג הפוליטי לרצון הציבור? כיצד משפיעה מהפכת המידע והבינה המלאכותית על התנהלותם של ארגונים ציבוריים?  

 

מטרת התכנית

ההדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי מיועד לתלמידות ותלמידים המעוניינות להשתלב במגזר הציבורי, ובארגוני מגזר שלישי או פרטי העוסקים בתחומים הנושקים לעולם הציבורי. בנוסף, תלמידות ותלמידים הרשומות בהדגש יזכו להשכלה שגם תאפשר להן להגיש מועמדות להמשך לימודים לתואר שני ושלישי במחלקה למדע המדינה ובבתי הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית או באוניברסיטאות אחרות, בארץ ובחו"ל.

 

תכנית הלימודים

תלמידות/י ההדגש יהיו מחויבות ב-22 נ"ז לפחות בלימודי ההדגש. בכלל זה הן יחוייבו בקורס חובה של 2 נ"ז, ב-6 נ"ז, לפחות, מבין קורסי ליבה תיאורטיים במדיניות, במנהל ציבורי ורגולציה במחלקה למדע המדינה, ב-6 נ"ז קורסי בחירה בקורסי ההדגש במחלקה למדע המדינה ו/או בקורסי בחירה לתואר שני בבית הספר למדיניות ציבורית, שיפתחו לטובת תלמידות/י שנה ג' בהדגש בלבד (האחרונות בכפוף לעמידה בתנאים נוספים), ובכתיבת עבודת סמינר במסגרת קורסי הליבה או הבחירה של ההדגש (8 נ"ז).

 

תנאי קבלה והגשת מועמדות

זכאות למעבר לשנה ב' במחלקה למדע המדינה. תלמידות ותלמידים המעוניינות להצטרף להדגש זה יגישו בקשה בתום לימודי שנה א' ועם קבלת כל הציונים, עד לתאריך 1.9.2018 למייל political@savion.huji.ac.il  בליווי קורות חיים והצהרת כוונות, שלא תעלה על מאתיים מילים, בה ת/יספר המועמד/ת על תחומי התעניינותו/ה הקשורים להדגש.

 

סיכום לימודי מדע המדינה בדגש על מדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

קורסי חובה כלליים*

24 נ"ז

קורס חובה להדגש

2 נ"ז

קורסי ליבה בהדגש

6 נ"ז

קורסי בחירה להדגש במדע המדינה או בביה"ס למדיניות ציבורית

6 נ"ז

כתיבת סמינר במסגרת קורס בחירה בהדגש

8 נ"ז

קורסי אבני פינה

4 נ"ז

קורסי בחירה כלליים במחלקה

10 נ"ז 

סה"כ נקודות זכות בחוג

60 נ"ז

* תלמידות ההדגש עשויות להיות פטורות מקורסי שיטות מחקר וסטטיסטיקה וכתיבה מדעית אם הקורסים נלמדים בחוגם השני. תלמידות שיהיו פטורות מקורסים אלו ישלימו את נקודות הזכות החסרות מבין קורסי הבחירה והליבה של המחלקה למדע המדינה.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' שרון גלעד

קורסי הדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

לימודי הדגש בסכסוכים ואלימות

שנת הלימודים תשע"ט

מרצים אחראיים: פרופ' אורן ברק, פרופ' דן מיודובניק

 

בשנים האחרונות המחקר על אלימות וסכסוכים משנה את פניו. אם בעבר התמקדו חלק מן החוקרות והחוקרים במאבקים המתחוללים בתוך גבולות המדינה בעוד שאחרות/ים בחנו היבטים שונים של סכסוכים בזירה הבינלאומית, כיום ברור כי אין סכסוך פנימי ללא היבטים בינלאומיים, וכי לא ניתן להבין מאבקים בינלאומיים תוך התעלמות מן ההיבטים הפנים-מדינתיים שלהם. בנוסף, חוקרות וחוקרים של אלימות וסכסוכים מסכימות/ים כי הבנה מעמיקה של הסיבות לפריצת סכסוכים, של רמות האלימות במהלכם ושל דרכי ההתמודדות עימם מחייבת "ארגז כלים" המשלב הסברים תרבותיים, מבניים ורציונליים.

חברות/י הסגל במחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מציעות/ים תמהיל ייחודי של חשיבה תיאורטית ומושגית ומומחיות היסטורית ואזורית, אשר מאפשר לתלמידות ולתלמידים משתי המחלקות להתמחות בתחום ידע הולך ומתרחב שיש לו היבטים עיוניים ומעשיים כאחד. בנוסף, עבור אזרחיות ואזרחים במדינת ישראל, הנתונה בסכסוך מתמשך ונמצאת בסביבה הרוויה מתיחות ואלימות מקומית ואזורית ובזירה בינלאומית שמחויבותה להתמודדות עם סכסוכים אלימים מאותגרת חדשות לבקרים, ידע זה נחוץ במיוחד.

 

מטרת התכנית

מטרת ההדגש היא להקנות לתלמידות ולתלמידים משתי המחלקות מושגים, גישות, תיאוריות וכלים מעשיים שיאפשרו הבנה טובה וניתוח מעמיק יותר של הגורמים, הדינמיקה והתוצאות של סכסוכים ואלימות בתוך מדינות וביניהן, כמו גם של קשרי הגומלין בין הממד הפנימי והחיצוני שלהם. לכן, הקורסים שבתכנית משלבים הוראה פרונטאלית של חוקרות/ים בולטות/ים מהארץ ואורחות/ים מחו"ל, הנחייה אישית בסמינרים, קורסים בעלי אופי מעשי, והיכרות עם מוקדי סכסוך. הידע העיוני והמעשי שמעניקה התכנית יסייע לתלמידות ותלמידים להשתלב במחקר ובתחומים מעשיים הקשורים לתחום של סכסוכים ואלימות, כולל אוניברסיטאות ומכוני מחקר, משרדי ממשלה, מוסדות ציבור וארגוני חברה אזרחית.

 

תכנית הלימודים

תלמידות ותלמידי ההדגש יהיו מחויבות ב-22 נ"ז לפחות בלימודי ההדגש, הכוללים קורסים העוסקים בסכסוך ובאלימות בזירה הפנימית והבינלאומית במחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים. בכלל זה הן יחויבו בקורס חובה (פורום - שבו יציגו חוקרות/ים ואנשי מעשה את עבודתן/ם – 2 נ"ז), בקורסי ליבה (6 נ"ז), בקורסי בחירה (6 נ"ז) ובכתיבת עבודת סמינר (8 נ"ז) באחת משתי המחלקות במסגרת ההדגש.

 

תנאי קבלה והגשת מועמדות

לימודי ההדגש פתוחים לכל תלמידות ותלמידי המחלקות למדע המדינה ויחסים בינלאומיים שיסיימו את לימודי שנה א' לתואר הבוגר ויהיו זכאיות להמשיך לשנה ב' בשני החוגים. תלמידות ותלמידים המעוניינות להצטרף להדגש זה יגישו בקשה בתום לימודי שנה א' וקבלת הציונים ועד לתאריך: 1.9.2018 למייל political@savion.huji.ac.il. הבקשה תכלול הצהרת כוונות, שלא תעלה על פסקה אחת, המתארת את תחומי ההתעניינות של התלמיד/ה הקשורים לתכנית.

 

סיכום לימודי מדע המדינה ויחסים בינלאומיים בהדגש סכסוכים ואלימות

פירוט

מדע המדינה

יחב"ל

סה"כ חובה להדגש

קורסי חובה כלליים במחלקות

24 נ"ז

28 נ"ז

 

קורסי חובה בהדגש - ייעודי

2 נ"ז

--

2 נ"ז

קורסי ליבה בהדגש

2/4 נ"ז

2/4 נ"ז

6 נ"ז

קורסי בחירה בהדגש

2/4 נ"ז

2/4 נ"ז

6 נ"ז

כתיבת סמינר בהדגש או במחלקה

8 נ"ז

8 נ"ז

8 נ"ז (אחת מהן לפחות במסגרת ההדגש)

חובת בחירה/ליבה בכל חוג

--

4 נ"ז

 

קורסי אבני פינה

4 נ"ז

4 נ"ז

 

בחירה או ליבה כלליים בכל חוג

להשלמת מכסת הנקודות הדרושות בכל חוג (18-14)

להשלמת מכסת הנקודות דרושות בכל חוג (12-8)

 

סה"כ

60 נ"ז

60 נ"ז

22 להדגש

 
לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' אורן ברק, ו/או לפרופ' דן מיודובניק

 

קורסי הדגש בסכסוכים ואלימות

לימודי הדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית

שנת הלימודים תשע"ט

מרצה אחראי: פרופ' גדעון רהט

 

מחקר הפוליטיקה הישראלית הוא חלק מהמחקר הכללי של פוליטיקה השוואתית. הייחודיות  של הפוליטיקה בישראל כמו גם הדמיון בינה לבין מערכות פוליטיות אחרות אינם יכולים להיות מוערכים ומזוהים ללא השוואה למתרחש במדינות אחרות. לכן הדגש זה משלב לימוד הפוליטיקה בישראל עם לימוד מחקר פוליטי השוואתי.

פוליטיקה השוואתית היא תחום העוסק בניתוח תופעות, מוסדות והתנהגות פוליטית בכל העולם באמצעות שימוש בכלים אוניברסליים (מושגים, מודלים, מתודולוגיה, גישות, תיאוריות). חקר הפוליטיקה ההשוואתית מבוסס על ההנחה כי לימוד הפוליטיקה במדינות שונות ועריכת השוואה ביניהן מרחיב ומעמיק את הבנתנו, כחוקרות/ים ואף כאזרחיות/ים, את הפוליטיקה כפי שהיא, ומשפר את יכולתנו לנתח, להסביר ולעתים אף לחזות את מהלכן. בהדגש זה נעסוק גם בהצעות לשינוי ולשיפור המערכת הפוליטית בישראל, בדגש על שמירת ושיפור הדמוקרטיה.

 

מטרת התכנית

מטרת התכנית היא להקנות מושגים, גישות, כלי ניתוח ותיאוריות של הפוליטיקה ולהדגים את השימוש בהם, במיוחד אך לא רק, במקרה הישראלי. כלים אלו של הגישה ההשוואתית צריכים להיות מצויים ברשות כל אזרחית ואזרח, קל וחומר של מי שמתעתדות/ים להיות מעורבות/ים בהשפעה על מדיניות במסגרת פעילות פוליטית, חברתית, חינוכית או מחקרית.

 

תכנית הלימודים

תלמידות ותלמידי ההדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית יהיו מחויבות ב-22 נ"ז לפחות בלימודי ההדגש. בכלל זה הן יחויבו ב-2 קורסי חובה ייעודיים של ההדגש בהיקף 2 נ"ז כל אחד (4 נ"ז בסה"כ); בלימוד עוד 4 נ"ז מבין מגוון קורסי הליבה של ההדגש; ב-6 נ"ז מבין קורסי הבחירה של  ההדגש; וכן בכתיבת עבודת סמינר במסגרת אחד הסמינרים שישויכו להדגש (8 נ"ז). קורסי הליבה והבחירה של ההדגש אותם ייקח/תיקח התלמיד/ה יעסקו חלקם בפוליטיקה ישראלית וחלקם בפוליטיקה השוואתית.

 

תנאי קבלה והגשת מועמדות

לימודי ההדגש פתוחים לכל תלמידות ותלמידי המחלקה למדע המדינה שיסיימו את לימודי שנה א' ויהיו זכאיות למעבר לשנה ב' במחלקה. תלמידות ותלמידים המעוניינות להצטרף להדגש זה יגישו בקשה בתום לימודי שנה א' וקבלת הציונים, עד לתאריך 1.9.2018 למייל political@savion.huji.ac.il  בליווי קורות חיים והצהרת כוונות, שלא תעלה על מאתיים מילים, בה ת/יספר המועמד/ת על תחומי התעניינותו/ה הקשורים להדגש.

 

סיכום לימודי מדע המדינה בהדגש פוליטיקה ישראלית והשוואתית

קורסי חובה להדגש*

4 נ"ז

קורסי חובה כלליים**

24 נ"ז

קורסי ליבה בהדגש***

4-6 נ"ז

קורסי בחירה בהדגש

4-6 נ"ז

כתיבת סמינר במסגרת ההדגש

8 נ"ז

קורסי אבני פינה

4 נ"ז

קורסי בחירה אחרים

8-12 נ"ז

סה"כ

60 נ"ז

* קורסי החובה בהדגש יהיו: פוליטיקה ישראלית במבט השוואתי (2 נ״ז), והתנהגות פוליטית השוואתית (2נ״ז).
** תלמידות ההדגש עשויות להיות פטורות מקורסי שיטות מחקר וסטטיסטיקה וכתיבה מדעית אם הקורסים נלמדים בחוגם השני. תלמידות שיהיו פטורות מקורסים אלו ישלימו את נקודות הזכות החסרות מבין קורסי הבחירה והליבה של המחלקה למדע המדינה.
*** קורסי ליבה המשויכים להדגש מתוך קורסי הליבה המוצעים על ידי חברות/י הסגל של המחלקה למדע המדינה. היצע הקורסים עשוי להשתנות מעת לעת.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' גדעון רהט

 

קורסי הדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית

לימודי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית

שנת הלימודים תשע"ט

מרצה אחראית: פרופ' פזית בן-נון בלום

פסיכולוגיה פוליטית הוא תחום אקדמי הבוחן סוגיות פוליטיות מתוך פרספקטיבה פסיכולוגית, וכן תיאוריות פסיכולוגיות בתוך ההקשר הפוליטי. כך, תיאוריות בפסיכולוגיה חברתית וקוגניטיבית, תיאוריות אישיות, וגם תיאוריות בנוירו-פסיכולוגיה ובפסיכולוגיה אבולוציונית, משמשות לחקר פוליטיקאיות/ים, התנהגות אזרחיות/ים, פעילים/פעילות פוליטיות/ים, תוצאות פוליטיות ומוסדות פוליטיים, בתוך קונטקסט חברתי-פוליטי ובזווית השוואתית. לידע בתחום יש השלכות מעשיות לתחומי קבלת החלטות פוליטיות, ייעוץ פוליטי, ניהול קמפיינים תקשורתיים, יישוב סכסוכים, שינוי עמדות ושכנוע, הוראה וחינוך.

כחלק ממגמה המעודדת בינתחומיות במדעי החברה, גובר העניין בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית, והאוניברסיטאות הטובות בעולם מציעות כיום קורסים בנושא ואף התמחות פורמאלית בתחום, לרוב במסגרת החוגים למדע המדינה או לפסיכולוגיה. בשל מספר תנאים פוליטיים ייחודיים, ישראל מוצגת בספרות כ"מעבדה לפסיכולוגיה פוליטית", וחוקרות/ים ישראליות/ים עומדות/ים בחזית המחקר העולמי. בתוך ההקשר הישראלי, פסיכולוגים פוליטיים מתמקדים בחקר יחסים בין קבוצות, סובלנות פוליטית, אלימות פוליטית וטרור, דת ומוסר בפוליטיקה, הגירה, התנהגות הצבעה, סטריאוטיפים ודעות קדומות.

 

מטרת התכנית

מטרת התכנית היא להציע לתלמידות ותלמידי התואר הראשון במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית מסגרת מיוחדת ויוקרתית המפגישה בין שני עולמות התוכן – הפסיכולוגיה והפוליטיקה.

בסיום הלימודים הסטודנטיות/ים יהיו זכאיות/ים לתואר ראשון במדע המדינה בציון הערה בגיליון הציונים בדבר השלמת לימודי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית.

 

תכנית הלימודים

תלמידות/תלמידי ההדגש יהיו חייבות בלימוד של 20 נ"ז לפחות, בכללם קורס חובה "עבודה מעשית: ניסויים בהתנהגות פוליטית" (2 נ"ז), לימודי ליבה בהיקף של 4 נ"ז וקורסי בחירה וסמינר מתוך הסמינרים בתכנית להשלמת מנין הנקודות לתכנית.

 

תנאי קבלה

זכאות למעבר לשנה ב' במחלקה למדע המדינה. פתוח לתלמידות במסלולים הדו-חוגיים הבאים: מדע המדינה ופסיכולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, מדע המדינה וסוציולוגיה, מדע המדינה וכלכלה. תלמידות מסלולים דו-חוגיים אחרים באישור ראש התכנית. 

 

אופן הגשת המועמדות

בתום שנת הלימודים הראשונה וקבלת כל ציוני שנה א' יש לשלוח בקשה הכוללת קורות חיים והצהרת כוונות באורך עד פסקה אחת, בה המועמד/ת ת/יספר על תחומי התעניינותה/ו הקשורים לתכנית. את הבקשה יש לשלוח עד לתאריך 1.9.2018 למייל: political@savion.huji.ac.il

 

סיכום לימודי מדע המדינה בהדגש בפסיכולוגיה פוליטית

קורס חובה להדגש

2 נ"ז

קורסי חובה כלליים*

24 נ"ז

קורסי ליבה בהדגש

4-8 נ"ז

קורסי בחירה/הרחבה**

8-18 נ"ז

סמינר

8 נ"ז

קורסי אבני פינה

4 נ"ז

סה"כ

60 נ"ז

* תלמידות ההדגש עשויות להיות פטורות מקורסי שיטות מחקר וסטטיסטיקה וכתיבה מדעית אם הקורסים נלמדים בחוגם השני. תלמידות שיהיו פטורות מקורסים אלו ישלימו את נקודות הזכות החסרות מבין קורסי הבחירה והליבה של המחלקה למדע המדינה.

** תלמידות ההדגש יהיו רשאיות לקחת כל קורס מתוך היצע קורסי הליבה של המחלקה ואלו יכללו במניין נקודות הבחירה להשלמת תואר בוגר במדע המדינה.

היצע הקורסים עשוי להשתנות מדי שנה בהתאם לזמינות הקורס ושיקול הדעת של סגל המחלקה ויפורט בשנתון ובאתר הרישום.

 
לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' פזית בן-נון בלום
 

 

קורסי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית