המוניטין שלנו כמחלקה למדע המדינה המדורגת ראשונה בישראל ובמקום ארבעים (מתוך אלפים!) בעולם מבוסס על סגל הוראה מהמעלה הראשונה ויכולת להתאים את תכנית הלימודים לצרכים של הדור הזה. בשנה"ל תשע"ט (2018-19) המחלקה מציעה מספר הדגשי התמחות שמשלבים השכלה רחבה ומעולה עם מיקוד בתחומי ידע מבוקשים בעולם התעסוקה ו/או בתכניות לימודי תואר שני ושלישי.
כמובן שניתן ללמוד תואר מצוין ואיכותי במדע המדינה גם ללא התמקדות בהדגש התמחות מסוים.
הדגש זה מציע מסגרת מיוחדת ויוקרתית המיועדת לסטודנטים המבקשים לרכוש השכלה וידע מעשי לקראת השתלבות פעילות חברתית במרחב הציבורי ובשדה החינוך. נקודת המוצא של המסלול היא כי מנהיגים ומנהיגות חברתיים הנם בעלי ידע, חזון ופרספקטיבה רחבה בתחום פעילותם, קשובים לשינויים בתוך ומחוץ לארגון, בעלי יכולת להניע תהליכים ולהוביל מהלכים יצירתיים ואחראיים. כדי לענות להגדרה זו של מנהיגות, המסלול מאגד בתוכו עולמות תוכן מגוונים המעוגנים בשתי דיסציפלינות: מדע המדינה וחינוך.
בשנים האחרונות המחקר על אלימות וסכסוכים משנה את פניו. אם בעבר התמקדו חלק מן החוקרים במאבקים המתחוללים בתוך גבולות המדינה בעוד שאחרים בחנו היבטים שונים של סכסוכים בזירה הבינלאומית, כיום ברור כי אין סכסוך פנימי ללא היבטים בינלאומיים, וכי לא ניתן להבין מאבקים בינלאומיים תוך התעלמות מן ההיבטים הפנים-מדינתיים שלהם. מטרת ההדגש היא להקנות לתלמידים מושגים, גישות, תיאוריות וכלים מעשיים שיאפשרו הבנה טובה וניתוח מעמיק יותר של הגורמים, הדינמיקה והתוצאות של סכסוכים ואלימות בתוך מדינות וביניהן, כמו גם של קשרי הגומלין בין הממד הפנימי והחיצוני שלהם. הקורסים משלבים הוראה פרונטאלית, הנחייה אישית, קורסים בעלי אופי מעשי, והיכרות בלתי אמצעית עם מוקדי סכסוך. הידע העיוני והמעשי שמעניקה התכנית יסייע לתלמידים להשתלב במחקר ובתחומים מעשיים הקשורים לתחום של סכסוכים ואלימות, כולל אוניברסיטאות ומכוני מחקר, משרדי ממשלה, מוסדות ציבור וארגוני חברה אזרחית.
הפקולטה למדעי החברה והמחלקה למדע המדינה גאים להציע מסלול לימודי הדגש בנושא פסיכולוגיה פוליטית. התכנית מציעה לתלמידים ולתלמידות מצטיינים במחלקה למדע המדינה מסגרת מיוחדת המפגישה בין שני עולמות התוכן – הפסיכולוגיה והפוליטיקה. פסיכולוגיה פוליטית משתמשת בכלים ותיאוריות מעולם הפסיכולוגיה כדי לבחון סוגיות פוליטיות ולראות אותן מפרספקטיבה ייחודית. כך, תיאוריות בפסיכולוגיה חברתית וקוגניטיבית, תיאוריות אישיות, וגם תיאוריות בנוירו-פסיכולוגיה ובפסיכולוגיה אבולוציונית, משמשות כדי לחקור פוליטיקאיות/ים, התנהגות אזרחיות/ים, פעילות/ים פוליטיים, תוצאות פוליטיות ומוסדות פוליטיים.
ההדגש פתוח רק בפני סטודנטיות וסטודנטים הרשומים לתואר דו-חוגי עם אחת המחלקות הבאות: פסיכולוגיה, כלכלה, תקשורת, סוציולוגיה.
והדגשים חדשים...
ההדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית עוסק בניתוח הפוליטיקה כפי שהיא, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לפוליטיקה ישראלית. הוא מוצע מתוך תפיסה כי לימוד הפוליטיקה במדינות שונות ועריכת השוואה ביניהן משפר את יכולתנו לנתח, להסביר ולעתים אף לחזות את מהלכה. לימודים אלו לא רק שתורמים להבנת דרך הפעולה של פוליטיקאים, אלא גם מאפשרים לזהות את הפגום בשיטה הפוליטית הישראלית ולתקן את שניתן לתקן.
הלומדים בהדגש זה יקבלו השכלה רחבה ברזי והגיונות מערכות ממשל ומנהל. כולל בתחום הרגולציה, פעילות שלטונית ההופכת למאפיין מרכזי של המדינה המודרנית בכלל ושל מדינת ישראל בפרט. הדגש זה מיועד לתלמידים המתעניינים בפוליטיקה בת זמננו בישראל ומעבר לה, כפי שזו באה לידי ביטוי במסדרונות הממשלה והבירוקרטיה, ובאינטראקציה שבין פוליטיקאים, ארגוני ועובדי המנהל הציבורי, קבוצות אינטרס, התקשורת והציבור.