מחקר זה מבקש לשים זרקור על הגורמים אשר משפיעים על קבלת החלטות של מנהיגים פוליטיים, על ידי ניתוח שלושה הסברים אפשריים: דינמיקה קבוצתית, אינטליגנציה רגשית וחוק החלטה. מאמר זה מורכב משלושה פרקים עיקריים המתוארים כאן בקצרה. הפרק הראשון בוחן את השפעת הדינמיקה הקבוצתית בקרב צוותי המשא ומתן על תהליך קבלת ההחלטות של המנהיגים במשא ומתן לשלום, תוך התמקדות במו"מ המשמעותיים שישראל לקחה בהם חלק, החל במשא ומתן הישראלי-מצרי ועד היום (1978-2021 ). מחקר זה נועד להרחיב את היריעה על דינאמיקה קבוצתית, קבלת החלטות של מנהיגים ומשא ומתן לשלום, על ידי התמקדות בשלוש תופעות: Groupthink, Polythink ו- Con-Div וניתוח כוח ההסבר הפוטנציאלי שלהם בניתוח קבלת ההחלטות של מנהיגים במשא ומתן לשלום. הפרק השני בוחן את השפעת האינטליגנציה הרגשית על תהליכי קבלת ההחלטות של מנהיגים פוליטיים במדיניות חוץ. הוא מתמקד בחמישה מנהיגים פוליטיים משלוש מדינות (בנימין נתניהו, ברק אובמה, ג'ורג' וו. בוש, ביל קלינטון וטוני בלייר) במהלך שתי כהונותיהם ובוחן האם וכיצד שינויים בממדים השונים של האינטליגנציה הרגשית של המנהיגים משפיעים על שינויים בקבלת ההחלטות שלהם במדיניות החוץ, לאורך זמן. הפרק השלישי מציע ניתוח קוד ההחלטה של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה ואחד המנהיגים הבולטים והמשפיעים ביותר בארגון. אנו בונים את מטריצת ההחלטה האישית שלו שמבוססת על מינץ ושות' (2020) שמאפשרת לנו לבחון 14 החלטות שקיבל נסראללה בין השנים 2000 ל 2015, תוך שימוש בשיטת ה- ADA. השימוש במטריצה לניתוח בחירותיו, מאפשר לנו לקבוע את הממדים הקריטיים המשפיעים על החלטותיו ואת חוק ההחלטה של נסראללה.