תואר מוסמך כללי

לימודי מוסמך כללי מיועדים לתלמידות ולתלמידים המעוניינות להשאיר לעצמן את מרחב התמרון הרחב ביותר האפשרי בבניית תכנית הלימודים שלהן או להתמקד בתחומים שאינם שייכים לאחת המגמות (למשל מחשבה מדינית - לחצו לצפייה במצגת קורסים לדוגמא). לימודי מוסמך כללי מיועדים הן למסלול המחקרי והן למסלול הלא מחקרי. לימודים ללא מגמה כוללים את קורסי החובה הכלליים (בהתאם למסלול -  מחקרי/לא מחקרי) וקורסי בחירה עד להשלמת 36 נ"ז. תלמידות ותלמידים ללא מגמה מוזמנות להתייעץ בבחירת הקורסים עם יועצ/ת המ.א. של המחלקה.

הלימודים המתקדמים מאפשרים לסטודנטיות להתמחות באחד מכמה מסלולים במדע המדינה, ומכשירים אותן לעבודה בתפקידי מחקר, תכנון וארגון במוסדות מדע ובמוסדות ציבור אחרים. הלימודים לתואר מוסמך בחוג למדע המדינה מקנים הכשרה אקדמית והתמחות מקצועית בתחומי מדע המדינה השונים: מחשבה מדינית, התנהגות פוליטית, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ישראלית, מדיניות ציבורית ומנהל ציבורי, תקשורת פוליטית ולימודי דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל.
 

לפירוט אודות מבנה התוכנית

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי תואר מוסמך כללי מחקרי

קורסי תואר מוסמך כללי לא מחקרי

מגמה בדמוקרטיה ופוליטיקה בישראל

ראש המגמה: פרופ' גדעון רהט

הרציונל המרכזי של המגמה נשען על השילוב בין הייחודיות של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית הממוקמת בסמוך למוקדי הממשל והפוליטיקה בישראל, תחומי המחקר הרלבנטיים, הן במשור התיאורטי והן במשור יישומי, של רבים מחברי המחלקה, והביקוש הקיים בקרב תלמידות ותלמידים שנרשמו ללימודים במחלקה ללמוד ולהבין באופן מעמיק ומעשי את המאפיינים, הדינאמיקות והתהליכים של הפוליטיקה והדמוקרטיה הישראלית. בהתאם, הלימודים במגמה יבחנו
סוגיות הנוגעות לדמוקרטיה ולפוליטיקה, בישראל ובכלל, מנקודות מבט אמפירית, תיאורטית ונורמטיבית. המטרה העיקרית היא להקנות ידע והבנה מובחנים וגם משולבים של שני היבטים אלו. מומחיותם של רבים מאנשי מחלקה במכלול ההיבטים של הדמוקרטיה והפוליטיקה בישראל מבטיחה תכנית מגוונת ויחודית ברמה גבוהה. השילוב בין דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל מיועד להקנות הבנה עמוקה של מהות הדמוקרטיה ויכולת לבחון את נקודות החוזק והחולשה של יישומה במקרה הישראלי.

קהל היעד

  • בוגרות/בוגרי מדע המדינה בעלות עניין בתחומי הדמוקרטיה והפוליטיקה בכלל, ובמדינת ישראל בפרט
  • בוגרות/בוגרי תואר ראשון במדעי החברה והרוח אשר עומדות בדרישות הקבלה למוסמך של המחלקה למדע המדינה (למועמדות/ים אלו ייקבעו קורסי השלמה)
  • אנשי חינוך, תקשורת, פעילות/ים חברתיות/ים, אנשי ציבור ואנשי המגזר העסקי המעוניינים להעמיק ידע בנושאי דמוקרטיה, פוליטיקה וחברה
  • עובדות/עובדי השירות הציבורי

מבנה הלימודים

תכנית הלימודים מורכבת משלושה סוגי קורסים:
1 . קורסי ליבה שנבנו לצורך המגמה המיועדים להקנות הבנה כוללת של התיאוריות והתהליכים הפוליטיים בחברות דמוקרטיות
2 . קורסי החובה של התואר השני במדע המדינה בהתאם למסלול בו נמצאת תלמידת המגמה (מחקרי או לא מחקרי)
3 . קורסי בחירה ייחודיים למגמה וקורסי בחירה ממגוון קורסי המחלקה למדע המדינה

בנוסף ישתתפו תלמידות/תלמידי המגמה בפעילויות שיעשירו את ניסיונן ויעמיקו את הידע שלהן בתחומי הלימוד.

 

תוכנית הלימודים

התכנית מתוכננת ל- 4 סמסטרים, לא כולל קורסי השלמה לחייבות/ים בכך. קורסי ההשלמה יינתנו במהלך שנת הלימודים הראשונה (החל משנת הלימודים תשע"ו קיימת אפשרות לבחינת פטור כחלק מקורסי ההשלמה. פרטים מלאים ניתן לקבל במזכירות המחלקה)

קורסי ליבה

דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל (לא יינתן בתשע"ח)  2 נ"ז
נאמנות סולידריות וערכים אוניברסאליים   2 נ"ז
סוגיות בתיאוריה דמוקרטית   2 נ"ז
סוגיות בדמוקרטיה הישראלית   2 נ"ז
בתי מחוקקים במדינות דמוקרטיות: הכנסת במבט השוואתי   4 נ"ז

קורסי חובה

מסלול לא מחקרי

מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה   4 נ"ז
אוריינות מחקרית למתקדמים   2 נ"ז

מסלול מחקרי

מתודולוגיה של מחקר פוליטי   5 נ"ז
גישות ותיאוריות במדע המדינה   4 נ"ז
קורס אחד לפחות מתכנית תל"ם   4 נ"ז

 

קורסי בחירה

מבחר קורסי בחירה וסמינרים ניתן לבחור מתוך רשימת הקורסים שתופיע בשנתון במסלול המגמה כל שנה.

 

סה"כ במסלול הלא מחקרי ובמסלול המחקרי 36 נ"ז

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל מחקרי

קורסי מגמת דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל לא מחקרי

מגמה ביחסים בינלאומיים

ראש המגמה: פרופ' דניאל שוורץ

המגמה נועדה לשלב לימודים ביחסים בינלאומיים כתחום נושק ללימודי מדע המדינה. מטרתה לאפשר לתלמידות ולתלמידים המעוניינות להתמחות בסוגיות העוסקות בממשק שבין הזירה המדינתית והבינלאומית או בסוגיות עם נגיעה לזירה הבינלאומית לשלב קורסי יסוד וקורסי בחירה מהמחלקה ליחסים בינלאומיים. המגמה מבוססת על הקרבה הדיסציפלינרית בין המחלקות, ומאפשרת לתלמידות מתקדמות במדע המדינה לחזק את היכרותן עם תיאוריות ומתודות מתחום היחסים הבינלאומיים. המגמה מסייעת, באופן מיוחד, לתלמידות במסלול המחקרי המבקשות לחקור נושאים שיש להם נגיעה לזירה הבינלאומית להכיר את המחקר בתחום היחסים הבינלאומיים. זהו למעשה המסלול המרכזי עבור תלמידות אלו, שמאפשר לגבש כלים ותיאוריות למחקרים המשלבים בין הזירה המדינתית והזירה הבינלאומית.

תלמידות ותלמידים שיתקבלו לתכנית המוסמך במדע המדינה ללא רקע ביחסים בין-לאומיים ילמדו את הקורס "מבוא ליחסים בין-לאומיים" כקורס השלמה במהלך השנה הראשונה.

במסגרת תכנית המוסמך התלמידות/תלמידים ילמדו את כל קורסי החובה של תחום הלימודים במדע המדינה בהתאם למסלול הנבחר (מחקרי/לא מחקרי) ואת קורס החובה של המחלקה ליחסים בין- לאומיים: במסלול המחקרי את הקורס "תיאוריות ומחקר ביחב"ל" ובמסלול הלא מחקרי יבחרו את אחד מבין הקורסים: "הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין לאומית" או "ביטחון בזירה הבין לאומית – המשכיות ושינוי". תלמידות שמשלימות את הקורס "מבוא ליחב"ל" לא יורשו ללמוד במקביל את קורס החובה של המגמה וידחו אותו לשנה ב'.

במסלול המחקרי התלמידה/תלמיד יכתבו עבודה סמינריונית אחת במסגרת המחלקה למדע המדינה. תלמידות/תלמידים במסלול הלא מחקרי יכתובו עבודה סמינריונית אחת במדע המדינה ואחת ביחסים בינלאומיים. סמינר ניתן לכתוב אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.

התלמידה/תלמיד יידרשו לעמוד במכסת נקודות הזכות הנדרשת לתואר שני במחלקה למדע המדינה.

 

מסלול מחקרי

56829 מתודולוגיה של מחקר פוליטי 5 נ"ז

56865 גישות ותיאוריות במדע המדינה 4 נ"ז

58844 תיאוריות ומחקר ביחסים בין לאומיים 4 נ"ז

קורס אחד לפחות מקורסי תל"ם (בשנה א' או ב') 4 נ"ז

סמינר אחד כולל עבודת סמינר 8/6 נ"ז

קורסי בחירה להשלמת מכסת הנ"ז הנדרשת לתואר (יש ללמוד חצי מנקודות הזכות במחלקה ליחסים בין-לאומיים וחצי במחלקה למדע המדינה).

 

מסלול לא מחקרי

56964 אוריינות מחקרית למתקדמים 2 נ"ז

56996 מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה 4 נ"ז

יש לבחור אחד מבין השניים (יש לבדוק תנאים מקדימים בכל אחד מהקורסים):

58828 ביטחון בזירה הבין לאומית – המשכיות ושינוי 4 נ"ז

8121 המערכת הכלכלית הבין לאומית 4 נ"ז

שני סמינרים כולל עבודות סמינר: 16-12 נ"ז

 

קורסי בחירה להשלמת מכסת הנ"ז הנדרשת לתואר (יש ללמוד חצי מנקודות הזכות במחלקה ליחסים בין-לאומיים וחצי במחלקה למדע המדינה).

עם סיום תואר המוסמך בתכנית זו יהיו התלמידות/תלמידים שיעמדו בדרישות המסלול המחקרי רשאיות לכתוב עבודת גמר רק במסגרת תחום הלימודים הראשי, המחלקה למדע המדינה.

 

סה"כ במסלול הלא מחקרי ובמסלול המחקרי 36 נ"ז

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת יחסים בינלאומיים מחקרי

קורסי מגמת יחסים בינלאומיים לא מחקרי

מגמה במחשבה פוליטית

ראש המגמה: ד"ר יפתח אלעזר

 

המגמה במחשבה פוליטית נועדה לתלמידים לתואר מוסמך ולתלמידי התוכנית ללימודי מחקר במדע המדינה (תל"ם) המבקשים להתמחות בפילוסופיה פוליטית, בהיסטוריה של רעיונות פוליטיים ובחקר אידיאולוגיות פוליטיות.

המגמה שואבת את כוחה מן העובדה שסגל המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית כולל את הקבוצה הגדולה בארץ של חוקרים בעלי מוניטין בינלאומיים במחשבה פוליטית.

תוכנית הלימודים של המגמה מפגישה את התלמידים עם טקסטים שעיצבו את המחשבה על פוליטיקה מאפלטון ומקיאוולי עד רולס ופוקו; היא מקנה להם הזדמנות לבחון לעומק מושגים וערכים כמו שוויון, צדק, חירות, דמוקרטיה, ריבונות ופטריוטיות; היא מאפשרת להם לחקור אידיאולוגיות פוליטיות כגון ליברליזם, סוציאליזם, שמרנות, אנרכיזם ופמיניזם; והיא מציעה כלים תיאורטיים המסייעים לנתח ולפתור בעיות בתחום המדיניות הציבורית והחיים האזרחיים.

 

מטרות המגמה

  • מצד אחד, המגמה מעניקה לתלמידים השואפים לקריירה מחקרית את מיטב ההכשרה במחשבה פוליטית. היא מכוונת להוציא מתוכה חוקרים שיובילו את התחום בישראל ובעולם.
  • מצד שני, המגמה מעניקה בסיס ידע וכישורים לנושאי תפקידים בשירות הציבורי, לאנשי חינוך, לפעילים בחברה האזרחית, למשפטנים, לעיתונאים ולמובילי דעה בתחומים שונים של החיים האינטלקטואליים והציבוריים. היא נועדה לצייד אותם בכלים לניתוח מעמיק וביקורתי של המציאות ולהכשירם לעשייה לטובת החברה.

 

ייחוד המגמה

  • קורס יסוד וסדנת מחקר. תלמידי שנה א׳ ילמדו יחדיו שני קורסי חובה: ״סוגיות יסוד במחשבה פוליטית״ (4 נ״ז) ו״סדנת מחקר במחשבה פוליטית״ (2 נ״ז), במסגרתם יתוודעו ליסודות הדיסציפלינה ולסוגיות המצויות בחזית המחקר העכשווי, ירכשו כלים למחקר במחשבה פוליטית, ויפגשו חוקרים מובילים במחשבה פוליטית מחו״ל ומהארץ.
  • קורסי חובת בחירה (ליבה). התלמידים ילמדו לפחות 4 נ״ז מתוך רשימה מצומצמת של קורסי חובת בחירה (ליבה) המדגישים סוגיות מרכזיות במחשבה פוליטית.
  • עבודת מחקר במחשבה פוליטית. תלמידי המגמה במסלול המחקרי ובתל"ם יכתבו את עבודת הגמר שלהם בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית. תלמידי המסלול הלא-מחקרי יכתבו לפחות אחת משתי עבודות הסמינר בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית.
  • בניית תוכנית לימודים קוהרנטית בייעוץ אישי. תלמידי המגמה ייהנו מייעוץ אישי ומהכוונה של מורי המגמה בבניית תוכנית לימודים קוהרנטית שתתאים לתחומי העניין שלהם. התוכנית תכלול גוף ידע במחשבה פוליטית בהיקף שלא יפחת מ-12 נ״ז.
  • השתייכות לקהילה. התלמידים ייהנו מחוויה של השתייכות למסגרת קהילתית של חברי סגל ותלמידים העוסקים במחשבה פוליטית.

 

קהל היעד

  • בוגרי המחלקה למדע המדינה העומדים בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במחלקה
  • בוגרי פכ״מ, החוג לפילוסופיה, החוג להיסטוריה ומחלקות אחרות במדעי החברה והרוח העומדים בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במדע המדינה וכן בדרישות ללימודי השלמה
  • נושאי תפקידים בשירות הציבורי, אנשי חינוך, פעילים בחברה האזרחית, משפטנים, עיתונאים ומובילי דעה בתחומים שונים של החיים האינטלקטואליים והציבוריים, המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בתחום המחשבה הפוליטית, והם בעלי תואר ראשון העומדים בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במדע המדינה

 

מבנה הלימודים

נוסף על עבודות גמר / סמינר, תוכנית הלימודים מורכבת מחמישה סוגי קורסים:

  • קורסי חובה במחשבה פוליטית
  • קורסי חובת בחירה (ליבה) במחשבה פוליטית
  • קורסי בחירה במחשבה פוליטית
  • קורסי חובה במדע המדינה בהתאם למסלול בו נמצא/ת כל תלמיד/ה – מחקרי, תל״ם, לא-מחקרי
  • קורסי בחירה ממגוון הקורסים של המחלקה למדע המדינה

 

תוכנית לימודים

המגמה מאפשרת לתלמידים למוסמך להרכיב תוכנית לימודים אישית בייעוץ ובהכוונה של חברי הסגל.

ככלל, תוכנית הלימודים של כל תלמיד/ה תכלול גוף ידע במחשבה פוליטית בהיקף שלא יפחת מ-12 נ״ז. גוף הידע יכלול את קורסי החובה של המגמה בסך 6 נ״ז, קורס או קורסי חובת בחירה בסך שלא יפחת מ-4 נ״ז, וקורסי בחירה במחשבה פוליטית, לפי הצורך והעניין, להשלמת מכסת הנקודות.

חריגים מכלל זה הם תלמידי תל״ם, אשר, בשל עומס הלימודים בתל"ם, ירכיבו תוכנית אישית בהתייעצות ויהיו פטורים מהדרישה להירשם לסך מינימלי של קורסי חובת בחירה. תלמידי תל"ם שיצטרפו למגמה יישאו בכל דרישות תל"ם.

באישור ראש המגמה, תלמידים שירכיבו את תוכנית הלימודים לפי כלליה, יוכלו להצטרף אליה גם במהלך לימודי התואר השני.

 

התוכנית מתוכננת לארבעה סמסטרים, לא כולל קורסי השלמה לחייבים בכך. יועץ המ״א וראש המגמה יקבעו לכל תלמיד/ה את תוכנית לימודי ההשלמה. קורסי ההשלמה יינתנו במהלך שנת הלימודים הראשונה.

המסלול המחקרי ותל"ם: קורסים בהיקף של 32 נ"ז (ברמת המוסמך), עבודה סמינריונית בהיקף של 4 נ"ז ועבודת גמר.

המסלול הלא-מחקרי: קורסים בהיקף של 28 נ"ז (ברמת המוסמך), שתי עבודות סמינריוניות בהיקף כולל של 8 נ"ז, ללא עבודת גמר.

סה"כ בכל אחד משני המסלולים: 36 נ"ז.

 

הלימודים במגמה כוללים את המרכיבים הבאים:

 

קורסי חובה של המגמה

סוגיות יסוד במחשבה פוליטית – 4 נ״ז (שנה א׳)

סדנת מחקר במחשבה פוליטית – 2 נ״ז (שנה א׳)

 

קורסי חובת בחירה (ליבה) של המגמה

תלמידי המסלול המחקרי והמסלול הלא-מחקרי ילמדו במהלך התואר לפחות 4 נ״ז מבין הקורסים הבאים (רשימת קורסי חובת הבחירה תתעדכן מעת לעת):

          מחשבה מדינית: קורס יסוד לתלמידי מחקר – 4 נ״ז

          עלייתן ונפילתן של האידיאולוגיות המודרניות – 4 נ״ז

          מושג הפטריוטיות במחשבה המדינית – 4 נ״ז

          כסף, עוני ומלחמה: שאלות של מצפון – 2 נ״ז

          קפיטליזם ומוסר – 4 נ״ז

          מחשבה פוליטית ערבית – 4 נ״ז

 

קורסי בחירה

תוכנית הלימודים של כל תלמיד/ה תכלול קורסי בחירה בתחום ומחוץ לתחום, לפי ייעוץ אישי, להשלמת מכסת נקודות הזכות הנדרשת לתואר ולהשלמת מכסת 12 נ״ז במחשבה פוליטית.

 

קורסי חובה מחלקתיים

מסלול מחקרי:

מתודולוגיה של מחקר פוליטי – 5 נ"ז

גישות ותיאוריות במדע המדינה  - 4 נ"ז

קורס אחד מתוכנית תל"ם – 4 נ"ז

 

מסלול לא-מחקרי:

מדע המדינהמצב הדיסציפלינה – 4 נ"ז

אוריינות מחקרית למתקדמים - 2 נ"ז

 

תל"ם:

          סדנת תל"ם – 2 נ"ז

          גישות ותיאוריות במדע המדינה – 4 נ"ז

          מתודולוגיה של מחקר פוליטי – 5 נ"ז

קורסי יסוד – 14 נ״ז

         

עבודת גמר ועבודות סמינר

מסלול מחקרי ותל"ם:

          עבודת גמר

          עבודת סמינר – 4 נ"ז

         

מסלול לא-מחקרי :

שתי עבודות סמינר – 8 נ"ז

 

תלמידי המגמה במסלול המחקרי ובתל"ם יכתבו את עבודת הגמר בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית, בקורסים של מרצי המחלקה למדע המדינה  המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר מ"א, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. תלמידי המסלול הלא-מחקרי יכתבו לפחות אחת משתי עבודות הסמינר בנושאים מתחום המחשבה הפוליטית, בקורסים של מרצי המחלקה למדע המדינה המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר מ"א, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. חריגות מכלל זה תהיינה מותנות באישור ראש המגמה. 

 

מגמה בתקשורת פוליטית

ראש המגמה: פרופ' יפעת מעוז

המגמה בתקשורת פוליטית היא תכנית עילית המכוונת למשוך את תלמידות/תלמידי המוסמך הטובות ביותר בתחומים אלה שיהפכו לעתודה המחקרית והמקצועית שתוביל את התחום בישראל.
התכנית תצייד תלמידות/תלמידים בכלים תיאורטיים ומתודולוגיים משני התחומים, הפוליטיקה והתקשורת, שיאפשרו להן לגבש הבנה עמוקה וזווית ראייה רחבה מהרגיל על הקשר וההשפעות ההדדיות שבין הפוליטיקה לתקשורת. בבסיסה הרעיוני של התכנית ההנחה שלא ניתן להבין את הקשר בין הפוליטיקה לתקשורת ללא הבנה מעמיקה של שני התחומים.

התכנית תעסוק בתקשורת פוליטית, בפסיכולוגיה פוליטית ובדעת קהל, באופנים בהם תחומים אלו פועלים ומתעצבים מחדש בעידן הדיגיטלי תוך בחינה שיטתית של היבטים פסיכולוגיים ופוליטיים של מדיה חדשים. אמצעי התקשורת בימינו מהווים גורם מרכזי המתווך בין אזרחים, מנהיגים ומוסדות פוליטיים. מטרת התכנית לספק מסגרת תיאורטית ומעשית להבנת קשרי הגומלין בין התקשורת והפוליטיקה, תוך התמקדות בהיבטים פסיכולוגיים של תקשורת ופוליטיקה, בתקשורת פוליטית בעידן הדיגיטלי, בדעת קהל והשפעת התקשורת על דעת קהל, בתהליכי שכנוע ושינוי עמדות, בפסיכולוגיה חברתית ופוליטית בתקשורת, ובהשתתפות פוליטית דיגיטלית, הן בישראל והן בפרספקטיבה השוואתית.

ביחד עם נושאים קלאסיים בתקשורת פוליטית ובפסיכולוגיה פוליטית כגון פרסונליזציה תקשורתית של מנהיגים, צריכת תקשורת ושינוי עמדות, התנהגות בוחרים, ותקשורת לא מילולית בזירות פוליטיות  - התכנית תתמקד גם בתחומים עדכניים כמו השתתפות פוליטית דיגיטלית, מחאה והתנגדות באינטרנט, מוביליזציה של שינוי חברתי בעזרת פלטפורמות של מדיה חדשים, עיתונות דיגיטלית, מיפוי של רשתות חברתיות, קמפיינים דיגיטליים והיבטים פסיכולוגיים ופוליטיים של מדיה חדשים.    

לצד ובמשולב עם הרמה התיאורטית ילמדו במסגרת התכנית הנושאים והמיומנויות הבאים שהם בעלי מימד פרקטי יישומי: ייעוץ פוליטי, דוברות , שיווק ובנית תדמית פוליטית בעידן דיגיטלי, בניית קמפיינים פוליטיים, שימושים חברתיים ופוליטיים במדיה חברתית, ביצוע, ניתוח והסקת מסקנות בסקרי דעת קהל, תכנון מערכים ניסויים, ניתוח תוכן ממוחשב, פיתוח ובניית ספרי קידוד אנושיים ועקרונות הכתיבה וההפקה של עיתונות דיגיטלית. 

מרצי התכנית כוללים מומחים מובילים בתחומים של תקשורת פוליטית, פסיכולוגיה פוליטית, דעת קהל, והשתתפות פוליטית דיגיטלית וכן אנשי שטח מובילים בתחום של ייעוץ פוליטי, שיווק פוליטי דיגיטלי ובניית קמפיינים פוליטיים. בוגרי התכנית השתלבו במחקר אקדמי ויישומי, ובמשרדי ממשלה, במכונים וצוותים לחשיבה אסטרטגית מדינית, בפרסום, דוברות וייעוץ פוליטי ואסטרטגי.   

מטרות התכנית

  • הידוק הקשר בין העיסוק האקדמי למציאות הישראלית ולסוגיות מרכזיות בחיי החברה בישראל.
  • טיפוח והכשרת עתודת חוקרות/ים ומומחיות/ים בתחום האינטרדיסציפלינרי המשיק למחקר הפוליטיקה ולמחקר התקשורת, על ידי סגל אקדמי בכיר המתמחה בתחומים אלו.

ייחוד התכנית
התכנית מציעה שילוב ייחודי בין פוליטיקה לתקשורת באמצעות תכנית לימוד אינטנסיבית המועברת על ידי מרצים מומחים ומשלבת הנחייה אישית, מעורבות במחקרים, לימוד בחברת סטודנטיות/סטודנטים מצטיינות בעלות תחום עניין דומה ובסיומה קבלת תואר מוסמך במדע המדינה בציון המגמה בתקשורת פוליטית.

 

מבנה התוכנית

התכנית משלבת בין קורסים ייחודיים ממדע המדינה ומתקשורת, תוך מתן אפשרויות בחירה מגוונות. התכנית כוללת מסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה (עבודת גמר) ומסלול לא-מחקרי ללא עבודת גמר.

 

תנאי קבלה

למסלול המחקרי: לבעלות/בעלי תואר בוגר במדע המדינה בציון 85 לפחות.

למסלול הלא מחקרי: תואר בוגר במדע המדינה בציון 80 לפחות או בציון של 80 לפחות בתואר בוגר אחר וממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה.

מספר המקומות בתכנית מוגבל, ולכן יתקבלו הסטודנטיות/סטודנטים עם הציונים הגבוהים ביותר. חשוב – קורסי השלמה ומבחני פטור במחלקה למדע המדינה ניתנים גם בקיץ ולכן, כדי להוריד את עומס הלימודים ולהבטיח מקום, מומלץ להירשם מוקדם ככל הניתן ללימודי המוסמך.  

 

תוכנית הלימודים

קורסי השלמה לתלמידות/ים ללא רקע בתקשורת (לא נכללים בתואר מוסמך)

1. מבוא לתקשורת המונים – חלק א' 3 נ"ז
2 . פסיכולוגיה חברתית בתקשורת 3 נ"ז (תלמידה/תלמיד שלמדו במסגרת הבוגר כל קורס העוסק בתחום ובכלל זה הקורס פסיכולוגיה פוליטית פטורות מהשלמת קורס זה)
על התלמיד/התלמיד יהיה לעמוד בממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה

 

קורסי חובה משותפים למסלול המחקרי והלא מחקרי

שנה א'
50950 סוגיות בתקשורת פוליטית והשתתפות פוליטית בעידן דיגיטלי   2 נ"ז
50817 תקשורת אפקטיבית ככלי ליישוב סכסוכים ולניהול משא ומתן   2 נ"ז
שנה ב'
50045 תקשורת ואסטרטגיה פוליטית בין-אישית   2 נ"ז
50972 ניהול משברים תקשורתיים   2 נ"ז

קורסי חובה למסלול המחקרי

שנה א'
56829 מתודולוגיה של מחקר פוליטי   5 נ"ז
56865 גישות ותיאוריות במדע המדינה   4 נ"ז
קורס אחד לפחות מקורסי תל"ם (בשנה א' או ב')   4 נ"ז

 

קורסי חובה למסלול הלא מחקרי

56964 אוריינות מחקרית למתקדמים   2 נ"ז
56996 מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה   4 נ"ז

 

סמינרים

למסלול המחקרי - 8-6 נ"ז
תלמידות/תלמידי המגמה במסלול זה ילמדו סמינר אחד בתקשורת או במדע המדינה במהלך שנים א' או ב'. ניתן לכתוב סמינר אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.


למסלול הלא מחקרי 16-12 נ"ז
תלמידות/תלמידי המגמה ילמדו במהלך התואר סמינר אחד במדע המדינה וסמינר אחד בתקשורת. ניתן לכתוב סמינר אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.


קורסי בחירה
יש ללמוד מחצית מקורסי הבחירה במחלקה לתקשורת ומחצית במחלקה למדע המדינה להשלמת מכסת הנ"ז.

סה"כ מכסת הנקודות לתואר:
במסלול המחקרי ובמסלול הלא מחקרי – 36 נ"ז

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת תקשורת פוליטית מחקרי

קורסי מגמת תקשורת פוליטית לא מחקרי

תוכנית ללימודים מתקדמים

ראש התוכנית ללימודים מתקדמים: פרופ' אורית קדר 

מידע כללי

המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים מציעה תוכנית לימודים חדשנית המשלבת תואר שני ושלישי ומבוססת על מלגות

לצפייה בעלון המידע בעברית

לצפייה בעלון המידע בערבית

·      עלון המידע מנוסח בלשון זכר, אך פונה לבני שני המינים.

על התוכנית

תכנית תל"מ היא תכנית הכשרה חמש-שנתית המשלבת תואר שני ודוקטורט במתכונת אמריקאית שלGraduate School , הנהוגה באוניברסיטאות המובילות בעולם. מסלול ההכשרה היוקרתי של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית מציע סביבת לימוד אינטנסיבית, הישגית ומאתגרת ברמה אקדמית בינלאומית. התוכנית החדשה מיועדת להקנות לסטודנטיות/סטודנטים כישורים לביצוע מחקר מהשורה הראשונה ולמצב את תלמידות/תלמידי המחקר בחוד החנית של העשייה האקדמית במדע המדינה.

מספר מצומצם של סטודנטיות/סטודנטים מעולות/ים, מסיימות/מסיימי תואר בוגר, ייבחרו על סמך הישגים אקדמיים יוצאי דופן ומגוון יכולות אינטלקטואליות, ובהן גמישות מחשבתית, יכולת העמקה ושאפתנות מחקרית, וכן על סמך התרומה הפוטנציאלית לאווירה פורה ויצירתית.

מסלול ההכשרה נפתח בשנתיים שבמהלכן ישתתפו התלמידות/ים בשורה של קורסים מתקדמים אשר יקנו היכרות שיטתית, מעמיקה וביקורתית עם מיטב המחקר העדכני בתחום. בנוסף יכתבו התלמידות/ים עבודת גמר ("תזה"). עם תום חלק זה של ההכשרה, יוענק לסטודנט/ית תואר מוסמך. שלוש השנים הבאות במסלול יוקדשו לכתיבת עבודת הדוקטור, להעמקת הידע דרך קורסים נוספים, ולהשתלבות בעולם המדעי, כולל הצגת פירות המחקר בפורומים אקדמיים בארץ ובעולם.

מסלול זה – הראשון מסוגו בארץ, שואף ליצור ביטחון כלכלי עבור "פרחי המחקר", שיאפשר להן/ם להפוך את העשייה האקדמית למרכז חייהם המקצועיים. לשם כך, תוענק למתקבלות/ים מלגת שכר לימוד לכל תקופת התוכנית (בכפוף לעמידה בתנאים), ורובן/ם יועסקו בשכר בעבודות תרגול ומחקר. המצטיינות/ים אף יתוגמלו במלגות קיום. בנוסף, יזכו התלמידות/ים הנבחרות/ים לתנאי לימוד מעצימים המעודדים מצוינות אקדמית, וכוללים הזדמנות לשיתוף פעולה מחקרי עם בכירי מדעני המדינה בישראל ועם מיטב תלמידי המחקר בארץ, וכן עדיפות בקבלת משאבים מוסדיים כגון מלגות להשתתפות בכנסים מדעיים בחו"ל.

למידע נוסף על מבנה הלימודים במסלול תל"ם

 

הרשמה

ההרשמה מתבצעת דרך אתר הרישום של האוניברסיטה

מועמדות/ים מתבקשות/ים להגיש את החומרים הבאים לאוראל לוי ( orele@savion.huji.ac.il ) אחראית המוסמך בפקולטה  - עד לתאריך 15 במאי, 2018:

  • טופס הרשמה מחלקתי
  • תדפיס ציונים מלימודי הבוגר, בציון גמר 90 לפחות
  • 2 המלצות המעידות על כישורי מחקר
  • קורות חיים
  • מסמך הצהרת כוונות בהיקף של שני עמודים, המפרט את תחומי העניין למחקר עתידי

לתשומת לבכן/ם, במהלך הרישום תתבקשו לדרג עדיפויות.

תלמידה/תלמיד המעוניינת/מעוניין בתל"ם יסמנו אותו תחת 'מדע המדינה' שמספרו 311 (מסלול תל"ם הוא מסלול פנימי ולכן הוא לא רשום בנפרד)

 

המועמדות/ים המובילות/ים יזומנו לראיונות במהלך חודש יוני. לראיון יש להביא עבודת סיום קורס, או עבודת סמינר (אפשר גם להביא טיוטה של עבודת סמינר)

תוכנית השלמות אישית תורכב למתקבלות/ים שאינן/ם בוגרות/בוגרי מדע המדינה.

ניתן לקבל פרטים נוספים אצל:

גברת רינה צליק רכזת המחלקה למדע המדינה - 02-588-3058

לבירור פרטים בעניין ההרשמה לתכנית תל"ם במדע המדינה אתן/ם מוזמנות/ים לפנות למורן מזרחי-אברהם: moranav@savion.huji.ac.il או בטלפון: 02-588-2797. 

למידע אקדמי:

פרופ' אורית קדר ראש התוכנית ללימודי מחקר - orit.kedar@mail.huji.ac.il

קורסי תוכנית תל"ם

הרשמה לתואר מוסמך

מועדי הרשמה:

ההרשמה תחל בתאריך 21.1.18 ותסתיים למסלולים המחקריים בתאריך 15.5.18 ולמסלול הלא מחקרי בתאריך 30.6.18 למסלול הלא מחקרי תתכן הרשמה גם לאחר תאריך זה על בסיס מקום פנוי

 

תנאי קבלה:

למסלול המחקרי: לבעלות/י תואר בוגר במדע המדינה בציון 87 לפחות או בציון 87 לפחות בתואר בוגר אחר וממוצע של 85 לפחות בקורסי ההשלמה. המתאימות/ים יזומנו לראיון.  
למסלול הלא מחקרי: תואר בוגר במדע המדינה בציון 80 לפחות או בציון של 80 לפחות בתואר בוגר אחר וממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה. למקדימות/ים להירשם תתכן אפשרות למבחני פטור בחלק מקורסי ההשלמה.

 

הליך ההרשמה למוסמך:

כדי להירשם בהצלחה ללימודי המוסמך יש לבצע את שתי הפעולות הבאות:

1. להירשם ולשלם בהרשמה מקוונת דרך אתר האוניברסיטה

2. במקביל יש למלא את טופס הרישום הפנימי ולשלחו בצירוף כל המסמכים הנדרשים לגב' אוראל לוי בפקולטה למדעי החברה

 

פרטים נוספים:

רכזת הרשמה למוסמך במחלקה למדע המדינה: גב' מורן מזרחי-אברהם: moranav@savion.huji.ac.il

רכזת הרשמה למוסמך בפקולטה למדעי החברה: גב' אוראל לוי: orele@savion.huji.ac.il

ד"ר אפרים פודוקסיק - יועץ תואר שני

פרופ' גדעון רהט: ראש המגמה בדמוקרטיה ופוליטיקה בישראל

פרופ' דניאל שוורץ: ראש המגמה ביחסים בינלאומיים

פרופ' יפעת מעוז: ראש המגמה בתקשורת פוליטית

פרופ' אורית קדר: ראש התוכנית ללימודים מתקדמים