תואר מוסמך כללי

שנת הלימודים תשע"ט

יועץ תואר מוסמך: ד"ר אפרים פודוקסיק

* להורדה כקובץ PDF

לימודי מוסמך כללי מיועדים לתלמידות ולתלמידים המעוניינות להשאיר לעצמן את מרחב התמרון הרחב ביותר האפשרי בבניית תכנית הלימודים שלהן או להתמקד בתחומים שאינם שייכים לאחת המגמות. 

 

מסלולי הלימוד:

לימודי המוסמך מתקיימים כבר מהשנה הראשונה במסלול מחקרי ובמסלול לא מחקרי.

המסלול המחקרי – עם עבודת גמר (תיזה) – קורסים בהיקף 32 נ"ז, ו-4 נ"ז על עבודת סמינר. סה"כ  36 נ"ז.

המסלול הלא מחקרי – ללא עבודת גמר – קורסים בהיקף 28 נ"ז, ו-8 נ"ז על עבודות סמינריוניות. סה"כ 36 נ"ז.

ניתן ללמוד תואר כללי במדע המדינה או לשלב במסגרת לימודי המוסמך אחת מהמגמות הבאות: דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל, יחסים  בין-לאומיים, תקשורת פוליטית, מחשבה פוליטית.

 

המסלול המחקרי

   1. תנאי מינימום לקבלה: 

בוגרת המחלקה למדע המדינה בציון גמר במחלקה של 87 לפחות, או בוגרת מחלקות אחרות בציון גמר לבוגר של 87 לפחות ושהשיגה ציון ממוצע של 85 לפחות בקורסי ההשלמה. יועץ  לימודי המוסמך יקבע לכל תלמידה את תכנית לימודי ההשלמה.

תלמידה המעוניינת להתקבל למסלול המחקרי תגיש מסמך "הצהרת כוונות" הכולל נימוקים וציון תחום המחקר שהיא מבקשת לחקור.

ועדת קבלה של המחלקה תחליט במהלך חודש יוני  על המתקבלות למסלול המחקרי, מתוך המועמדות העומדות בתנאי הקבלה.

התלמידה במסלול המחקרי אמורה למצוא מנחה מבין חברות/י הסגל במחלקה לכתיבת עבודת הגמר. על התלמידה מוטלת האחריות למצוא מנחה עד תחילת שנת הלימודים השנייה לתואר המוסמך. המחלקה למדע המדינה תסייע לתלמידות במציאת מנחות/ים אך אינה מבטיחה מנחה לכל תלמידה המתקבלת למסלול המחקרי.

תלמידת המסלול הלא מחקרי אשר עמדה בתנאי המעבר (ראי סעיף "תנאי מעבר בין מסלולים" בהמשך), רשאית להגיש בקשה לעבור למסלול המחקרי אחרי השנה הראשונה של לימודיה. המעבר מותנה בנכונות של אחת/ד ממרצות/י המחלקה להנחות אותה בכתיבת עבודת הגמר ובאישור היועץ לתלמידות המוסמך.

             

   2. תנאי מעבר לשנה ב' במסלול המחקרי

תלמידה שהחלה לימודיה במסלול המחקרי תהיה זכאית להמשיכם במסלול זה בשנה ב', על פי התנאים הבאים ובאישור היועץ לתלמידי מ"א:

  1. ציון ממוצע של 85 לפחות בקורסי החובה
  2. ציון ממוצע של 85 לפחות בלימודי שנה א' המבוסס על 16 נ"ז לפחות
  3. ציון של 90 לפחות בעבודה הסמינריונית
  4. מציאת מנחה. תלמידה שלא תמצא מנחה עד תחילת שנה ב', תיאלץ להשלים לימודיה במסלול הלא מחקרי

 

   3. תנאי מעבר לכתיבת התזה: במהלך הסמסטר הראשון של שנת הלימודים השנייה חייבת התלמידת להציג הצעת מחקר לתזה המאושרת על ידי המנחה. הצעת מחקר תוגש למזכירות המחלקה יחד עם "טופס אישור הצעת מחקר" חתום על ידי מנחה העבודה. אם לא עמדה בתנאי זה, תחויב לסגור תואר במסלול הלא מחקרי.

 

   4. דרישות

  1. 32 נ"ז קורסים (קורסים ברמת המוסמך) ועבודה סמינריונית (4 נ"ז). את העבודות הסמינריוניות ניתן לכתוב אך ורק בקורסים של מרצות/י המחלקה (למעט במספר מגמות) המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. בנוסף, התלמידה במסלול המחקרי תכתוב ותגיש עבודת גמר. יש להשלים את חובות הקורסים בתוך שנתיים אקדמיות ואת כל חובות התואר בתוך שנתיים וחצי עד שלוש שנים אקדמיות.
  2. התלמידה תידרש ללמוד שני קורסי חובה במהלך שנת הלימודים הראשונה: "מתודולוגיה של מחקר פוליטי" (5 נ"ז) ו-"גישות ותיאוריות במדע המדינה" (4 נ"ז) בנוסף תידרש ללמוד במהלך התואר קורס אחד מתכנית תל"ם.
  3. התלמידה תשלים קורסי בחירה נוספים על מנת לצבור את מכסת נקודות הזכות הנדרשות לתואר. בכל הנוגע ללימודי בחירה, קורסי קריאה מודרכת ועבודות סמינריוניות -  ראי סעיף "דרישות כלליות בשני המסלולים (מחקרי ולא מחקרי)" בהמשך.
 
    5. עבודת גמר:
  1. עבודה הגמר הנדרשת תהא בהיקף של לא יותר מ-15,000 מילים (לא כולל הערות שוליים וביבליוגרפיה). במקרים חריגים יכול/ה מדריכת/ך העבודה לאשר לתלמידה לכתוב עבודה ארוכה יותר.
  2. מומלץ שעבודת הגמר תתבסס על הרחבתה של העבודה הסמינריונית אותה כתבה התלמידה במהלך לימודי המ"א.
  3. מדריכת/ך עבודת הגמר וקורא/ת שני/יה אותה/ו מינה יועץ המוסמך יקראו ויעניקו את הציון לעבודת הגמר. הציון הסופי של העבודה יהיה הממוצע בין הציון שהעניק/ה הקורא/ת הנוספת/ף ובין הציון שהעניק/ה המנחה.
  4. במקרה של יותר ממנחה אחת/ד יעניקו המנחות/ים ציון משותף או שיחושב ממוצע הציונים שלהן/ם לצורך חישוב הציון הסופי. בכל מקרה משקל הציון של הקורא/ת החיצוני/ת יהיה שווה למשקל הציון המשוקלל של המנחות/ים.
  5. במקרים בהם ההפרש בין הציונים הסופיים שהעניקו קוראות/י עבודת הגמר עולה על 9 נקודות, או במקרים בהם קורא/ת העניק/ה לעבודה ציון מתחת ל-85 והקורא/ת השני/יה העניק/ה לעבודה ציון 85 ומעלה, ימנה יועץ המוסמך קורא/ת שלישי/ת לעבודה. ציון העבודה הסופי יהיה ממוצע של שלושת הציונים תוך התחשבות בכלל הבא: אם שניים מתוך שלושת הציונים להם זכתה העבודה הם 85 ומעלה, אזי יהא ציון העבודה הסופי לפחות 85 (במקרה זה התלמידה תהא זכאית להמשיך ללימודי דוקטורט במחלקה למדע המדינה). לחלופין, אם שניים מתוך שלושת הציונים להם זכתה העבודה נופלים מ-85, אזי יהא ציון העבודה הסופי 84 או פחות (במקרה זה התלמידה לא תהא זכאית להמשיך ללימודי דוקטורט במחלקה למדע המדינה). במקרים בהם אין צורך במינוי קורא/ת שלישי/ת יהא ציון העבודה הסופי ממוצע של הציונים שהעניקו שני/שתי הקוראות/ים לעבודה, כמפורט בסעיף 5ג'.
  6. מאמר יוכל להיחשב כתזת מ״א אם התפרסם המאמר בכתב עת שמדורג בקטגוריה רלוונטית בדירוג כתבי העת Journal Citations Index) ISI‏) או בכתב עת המדורג ברבעון הראשון (העליון) של כתבי העת בקטגוריה רלוונטית  על פי דירוג Scimago) SJR‏). במקרים מיוחדים יתקבלו גם מאמרים שפורסמו בכתבי עת אחרים ‏באישור ‏של ‏היועץ. במקרה זה יעניק/תעניק המדריכה/ך  אשר ליווה/תה  את התלמידה  את  הציון  הסופי לתלמידה לאחר התייעצות עם יועץ המוסמך.

 

 

המסלול הלא מחקרי

   1. תנאי מינימום לקבלה:

בוגרת המחלקה למדע המדינה בציון גמר במחלקה של 80 לפחות(זהו סף המינימום לקבלה. תלמידות שציוניהן בלימודי תואר ראשון נעים בין 84-80, בקשותיהן להתקבל יובאו לדיון בוועדת הקבלה של המחלקה ללימודי המ"א) או בוגרת מחלקות אחרות בציון גמר בלימודי הבוגר של 80 לפחות ושהשיגה ציון ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה קודם לתחילת לימודי המוסמך במחלקה. יועץ המוסמך יקבע לכל תלמידה את תכנית לימודי ההשלמה.

 

   2. דרישות:

  1. 28 נ"ז בלימודי קורסים (קורסים ברמת המוסמך) ושתי עבודות סמינריוניות (4 נ"ז כ"א). את העבודות הסמינריוניות ניתן לכתוב אך ורק בקורסים של מרצי המחלקה (למעט מספר מגמות) המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. יש להשלים את התואר בתוך שנתיים אקדמיות.
  2. התלמידה תידרש ללמוד שני קורסי חובה במהלך שנת הלימודים הראשונה: "אוריינות מחקרית למתקדמים" (2 נ"ז) ו-"מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה" (4 נ"ז).
  3. התלמידה תשלים קורסי בחירה נוספים על מנת לצבור את מכסת נקודות הזכות הנדרשת לתואר. בכל הנוגע ללימודי בחירה, קורסי קריאה מודרכת ועבודות סמינריוניות - ראי סעיף "דרישות כלליות בשני המסלולים (מחקרי ולא מחקרי)" בהמשך.

 

תנאי מעבר בין מסלולים:

המעבר מהמסלול הלא מחקרי למסלול המחקרי

  1. תלמידת המסלול הלא מחקרי אשר השיגה בשנת הלימודים הראשונה ממוצע של 87 לפחות בשני קורסי החובה של המסלול הלא מחקרי וציון 90 לפחות בעבודה סמינריונית תוכל לעבור למסלול המחקרי, באישור היועץ לתלמידי מוסמך ובתנאי שמצאה מרצה מהמחלקה המוכנה/ן להדריך אותה בכתיבת עבודת הגמר.
  2. תלמידה העוברת למסלול המחקרי תחויב ללמוד את שני הקורסים של המסלול המחקרי: "גישות ותיאוריות במדע המדינה" ו- "מתודולוגיה של מחקר פוליטי"
  3. כל תנאי המסלול המחקרי יחולו על כל תלמידה שעוברת למסלול המחקרי.
  4. תלמידה העוברת למסלול המחקרי תחויב ללמוד קורסים מתכנית תל"ם בהיקף של 4 נ"ז.

 

המעבר מהמסלול המחקרי למסלול הלא מחקרי

תלמידת המסלול המחקרי יכולה לעבור למסלול הלא מחקרי בכל שלב שהוא במהלך לימודי המוסמך. אם עמדה בהצלחה בקורסי החובה של המסלול המחקרי ("גישות ותיאוריות במדע המדינה",  "מתודולוגיה של מחקר פוליטי")  לא תידרש ללמוד את קורסי החובה של המסלול הלא מחקרי.

 

דרישות כלליות בשני המסלולים (מחקרי ולא מחקרי)

   1. קורסי בחירה

על התלמידה ללמוד קורסי בחירה כהשלמה למכסת נקודות הזכות הנדרשת בכל אחד מהמסלולים. התלמידה רשאית לצבור עד 4 נ"ז מקורסים מחוץ למחלקה ובלבד שקורסים אלו הם ברמת המוסמך, ומוגדרים בשנתון האוניברסיטה כקורסי מוסמך. במקרים מיוחדים עשוי יועץ המוסמך לאשר קורסים מחוץ למחלקה מעל למכסה זו

   2. עבודות סמינריוניות

        בשני המסלולים תכתוב התלמידה עבודות סמינריוניות: במסלול המחקרי עבודה סמינריונית אחת, ובמסלול הלא מחקרי שתי עבודות. במסלול המחקרי, כתיבת העבודה במהלך לימודי שנה א', מהווה אחד מתנאי המעבר לשנה ב'. במסלול הלא מחקרי, מומלץ לכתוב עבודה אחת במהלך לימודי שנה א' ועבודה שנייה במהלך לימודי שנה ב'. את העבודות הסמינריוניות ניתן לכתוב אך ורק בקורסים של מרצי המחלקה למדע המדינה (למעט במספר מגמות) המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר מ"א, סדנה, או במסגרת קורס קריאה מודרכת. התלמידה אינה רשאית לכתוב את שתי העבודות אצל אותה/ו מרצה. במקרה שתלמידה כותבת יותר משתי עבודות סמינריוניות, לא יוענקו לה נקודות זכות ליותר משתי עבודות (4 נ"ז על כל עבודה) בשקלול הציון הסופי לתואר.

   3. קורסי קריאה מודרכת

        קורסי קריאה מודרכת נועדו לאפשר לתלמידה להרחיב ולהעמיק את ידיעותיה בנושאים תחומיים ובין-תחומיים בהם יש לה עניין מיוחד ואשר אינם נכללים בקורסים המוצעים במסגרת תכנית הלימודים של המחלקה. תלמידה תוכל להשתתף בקורס קריאה מודרכת אחד במהלך לימודיה ובלבד שתמצא מרצה להדרכה בקריאה מתאימה. בקורסי הקריאה תתקיים בדרך כלל פגישה בת שעה כל שבועיים לפחות. ניתן לכתוב עבודה סמינריונית במסגרת קורס הקריאה ובמקרה זה יירשמו 4 נ"ז וציון נפרד נוסף על העבודה. במקרים מיוחדים עשוי היועץ לאשר קורס קריאה מודרכת נוסף, אך לא עם אותה/ו המרצה איתה/ו למדה התלמידה את קורס הקריאה המודרכת הראשון.

   4. לימודי שפה זרה

במקרים מסוימים תוכל תלמידה לכלול 4 נ"ז בלימודי שפה זרה במניין הנ"ז לתואר מוסמך במסגרת 4 נ"ז המורשות לה מחוץ לחוג. נ"ז בעבור קורס שפה זרה ברמת מתקדמים יוכרו באישור של יועץ המוסמך. נ"ז בעבור קורס שפה זרה ברמת מתחילים יוכרו במקרים חריגים בלבד (ובתנאי שלימודי השפה נדרשים לצורך עבודת המחקר של התלמיד), באישור מיוחד של יועץ המוסמך וועדת ההוראה של הפקולטה למדעי החברה.

חישוב הציון הסופי

מסלול מחקרי:  

            קורסים      –     60%                

            עבודת גמר  –    40%

מסלול לא מחקרי:  

            קורסים       –    100%


לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי תואר מוסמך כללי מחקרי

קורסי תואר מוסמך כללי לא מחקרי

מגמה בדמוקרטיה ופוליטיקה בישראל

שנת הלימודים תשע"ט

ראש המגמה: פרופ' גדעון רהט

* להורדה כקובץ PDF

הרציונל המרכזי של המגמה נשען על השילוב בין הייחודיות של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית הממוקמת בסמוך למוקדי הממשל והפוליטיקה בישראל, תחומי המחקר הרלבנטיים, הן במשור התיאורטי והן במשור יישומי, של הרבה מחברות/חברי המחלקה, והביקוש הקיים בקרב תלמידות ותלמידים שנרשמו ללימודים במחלקה ללמוד ולהבין באופן מעמיק ומעשי את המאפיינים, הדינאמיקות והתהליכים של הפוליטיקה והדמוקרטיה הישראלית. בהתאם, הלימודים במגמה יבחנו
סוגיות הנוגעות לדמוקרטיה ולפוליטיקה, בישראל ובכלל, מנקודות מבט אמפירית, תיאורטית ונורמטיבית. המטרה העיקרית היא להקנות ידע והבנה מובחנים וגם משולבים של שני היבטים אלו. מומחיותם של רבות/ים מסגל מחלקה במכלול ההיבטים של הדמוקרטיה והפוליטיקה בישראל מבטיחה תכנית מגוונת ויחודית ברמה גבוהה. השילוב בין דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל מיועד להקנות הבנה עמוקה של מהות הדמוקרטיה ויכולת לבחון את נקודות החוזק והחולשה של יישומה במקרה הישראלי.

קהל היעד

  • בוגרות/בוגרי מדע המדינה בעלות עניין בתחומי הדמוקרטיה והפוליטיקה בכלל, ובמדינת ישראל בפרט
  • בוגרות/בוגרי תואר ראשון במדעי החברה והרוח אשר עומדות בדרישות הקבלה למוסמך של המחלקה למדע המדינה (למועמדות/ים אלו ייקבעו קורסי השלמה)
  • נשות/אנשי חינוך, תקשורת, פעילות/ים חברתיות/ים, נשות/אנשי ציבור והמגזר העסקי המעוניינות/ים להעמיק ידע בנושאי דמוקרטיה, פוליטיקה וחברה
  • עובדות/עובדי השירות הציבורי

מבנה הלימודים

תכנית הלימודים מורכבת משלושה סוגי קורסים:
1 . קורסי ליבה שנבנו לצורך המגמה המיועדים להקנות הבנה כוללת של התיאוריות והתהליכים הפוליטיים בחברות דמוקרטיות
2 . קורסי החובה של התואר השני במדע המדינה בהתאם למסלול בו נמצאת תלמידת המגמה (מחקרי או לא מחקרי)
3 . קורסי בחירה ייחודיים למגמה וקורסי בחירה ממגוון קורסי המחלקה למדע המדינה

בנוסף ישתתפו תלמידות/תלמידי המגמה בפעילויות שיעשירו את ניסיונן ויעמיקו את הידע שלהן בתחומי הלימוד.

 

תוכנית הלימודים

התכנית מתוכננת ל- 4 סמסטרים, לא כולל קורסי השלמה לחייבות/ים בכך. קורסי ההשלמה יינתנו במהלך שנת הלימודים הראשונה (החל משנת הלימודים תשע"ו קיימת אפשרות לבחינת פטור כחלק מקורסי ההשלמה. פרטים מלאים ניתן לקבל במזכירות המחלקה)

קורסי ליבה במגמה

סוגיות בתיאוריה דמוקרטית      2 נ"ז

סוגיות בדמוקרטיה הישראלית   2 נ"ז

בתי מחוקקים במדינות דמוקרטיות: הכנסת במבט השוואתי   4 נ"ז

מנהיגי ישראל: אידיאולוגיה, פרקטיקה וביוגרפיה                  2 נ"ז

 

קורסי חובה כלליים:

מסלול לא מחקרי:

מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה        4 נ"ז    

אוריינות מחקרית למתקדמים               2 נ"ז

 

מסלול מחקרי:

מתודולוגיה של מחקר פוליטי                5 נ"ז

גישות ותיאוריות במדע המדינה             4 נ"ז   

קורס אחד לפחות מתכנית תל"ם            4 נ"ז                 

 

קורסי בחירה:

מבחר קורסי בחירה וסמינרים, ניתן לבחור מתוך רשימת הקורסים שתופיע בשנתון במסלול המגמה כל שנה.

 

סה"כ במסלול הלא מחקרי ובמסלול המחקרי 36 נ"ז

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל מחקרי

קורסי מגמת דמוקרטיה ופוליטיקה בישראל לא מחקרי

מגמה ביחסים בינלאומיים

שנת הלימודים תשע"ט

ראש המגמה: פרופ' דניאל שוורץ

* להורדה כקובץ PDF

המגמה נועדה לשלב לימודים ביחסים בינלאומיים כתחום נושק ללימודי מדע המדינה. מטרתה לאפשר לתלמידות ולתלמידים המעוניינות/ים להתמחות בסוגיות העוסקות בממשק שבין הזירה המדינתית והבינלאומית או בסוגיות עם נגיעה לזירה הבינלאומית לשלב קורסי יסוד וקורסי בחירה מהמחלקה ליחסים בינלאומיים. המגמה מבוססת על הקרבה הדיסציפלינרית בין המחלקות, ומאפשרת לתלמידות/ים מתקדמות/ים במדע המדינה לחזק את היכרותן/ם עם תיאוריות ומתודות מתחום היחסים הבינלאומיים. המגמה מסייעת, באופן מיוחד, לתלמידות/ים במסלול המחקרי המבקשות/ים לחקור נושאים שיש להם נגיעה לזירה הבינלאומית להכיר את המחקר בתחום היחסים הבינלאומיים. זהו למעשה המסלול המרכזי, עבור תלמידות/ים אלו, שמאפשר לגבש כלים ותיאוריות למחקרים המשלבים בין הזירה המדינתית והזירה הבינלאומית.

תלמידות/ים שיתקבלו לתכנית המוסמך במדע המדינה ללא רקע ביחסים בין-לאומיים ילמדו את הקורס "מבוא ליחסים בין-לאומיים" כקורס השלמה במהלך השנה הראשונה.

במסגרת תכנית המוסמך התלמיד/ה תלמד את כל קורסי החובה של תחום הלימודים במדע המדינה בהתאם למסלול שתבחר (מחקרי/לא מחקרי) ואת קורס החובה של המחלקה ליחסים בין-לאומיים: במסלול המחקרי את הקורס "תיאוריות ומחקר ביחב"ל" ובמסלול הלא מחקרי אחד מבין הקורסים: "הפוליטיקה של המערכת הכלכלית הבין לאומית" או "ביטחון בזירה הבין לאומית – המשכיות ושינוי". תלמידות/ים שמשלימות/ים את הקורס "מבוא ליחב"ל" לא יורשו ללמוד במקביל את קורס החובה של המגמה וידחו אותו לשנה ב'.

במסלול המחקרי תכתוב התלמיד/ה עבודה סמינריונית אחת במסגרת המחלקה למדע המדינה. תלמיד/ה במסלול הלא מחקרי תכתוב עבודה סמינריונית אחת במדע המדינה ואחת ביחסים בינלאומיים. סמינר ניתן לכתוב אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.

התלמיד/ה תידרש לעמוד במכסת נקודות הזכות הנדרשת לתואר שני במחלקה למדע המדינה.

 

מסלול מחקרי

56829   מתודולוגיה של מחקר פוליטי                                                      5 נ"ז

56865   גישות ותיאוריות במדע המדינה                                                  4 נ"ז    

58844  תיאוריות ומחקר ביחסים בין לאומיים                                            4 נ"ז

קורס אחד לפחות מקורסי תל"ם (בשנה א' או ב')                                        4 נ"ז

 

סמינר אחד כולל עבודת סמינר                                                                8-6 נ"ז

 

קורסי בחירה להשלמת מכסת הנ"ז הנדרשת לתואר (יש ללמוד חצי מנקודות הזכות במחלקה ליחסים בין-לאומיים וחצי במחלקה למדע המדינה).

 

מסלול לא מחקרי

56964   אוריינות מחקרית למתקדמים                                                     2 נ"ז

56996   מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה                                               4 נ"ז

יש לבחור אחד מבין השניים (בהתאם לתנאי סף):

58828 ביטחון בזירה הבין לאומית – המשכיות ושינוי                                  4 נ"ז

58121 המערכת הכלכלית הבין לאומית                                                    4 נ"ז

 

שני סמינרים כולל עבודות סמינר                                                             16-12 נ"ז

 

קורסי בחירה להשלמת מכסת הנ"ז הנדרשת לתואר (יש ללמוד חצי מנקודות הזכות במחלקה ליחסים בין-לאומיים וחצי במחלקה למדע המדינה).

עם סיום תואר המוסמך בתכנית זו יהיו התלמידות/ים שיעמדו בדרישות המסלול המחקרי רשאיות לכתוב עבודת גמר רק במסגרת תחום הלימודים הראשי, המחלקה למדע המדינה.

 

סה"כ במסלול הלא מחקרי ובמסלול המחקרי 36 נ"ז

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת יחסים בינלאומיים מחקרי

קורסי מגמת יחסים בינלאומיים לא מחקרי

מגמה במחשבה פוליטית

שנת הלימודים תשע"ט

ראש המגמה: ד"ר יפתח אלעזר

 

* להורדה כקובץ PDF

המגמה במחשבה פוליטית נועדה לתלמידות ותלמידים לתואר מוסמך ולתלמידי התוכנית ללימודי מחקר במדע המדינה (תל"ם) המבקשות להתמחות בפילוסופיה פוליטית, בהיסטוריה של רעיונות פוליטיים ובחקר אידיאולוגיות פוליטיות. המגמה שואבת את כוחה מן העובדה שסגל המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית כולל את הקבוצה הגדולה בארץ של חוקרות/ים בעלות/י מוניטין בינלאומי במחשבה פוליטית.

תוכנית הלימודים של המגמה מפגישה את התלמידות/ים עם טקסטים שעיצבו את המחשבה על פוליטיקה מאפלטון ומקיאוולי עד רולס ופוקו; היא מקנה להן/ם הזדמנות לבחון לעומק מושגים וערכים כמו שוויון, צדק, חירות, דמוקרטיה, ריבונות ופטריוטיות; היא מאפשרת להן/ם לחקור אידיאולוגיות פוליטיות כגון ליברליזם, סוציאליזם, שמרנות, אנרכיזם ופמיניזם; והיא מציעה כלים תיאורטיים המסייעים לנתח ולפתור בעיות בתחום המדיניות הציבורית והחיים האזרחיים.

 

מטרות המגמה

  • המגמה מעניקה לתלמידות השואפות לקריירה מחקרית את מיטב ההכשרה במחשבה פוליטית. היא מכוונת להוציא מתוכה חוקרות שיובילו את התחום בישראל ובעולם.
  • המגמה מעניקה בסיס ידע וכישורים לנושאות/י תפקידים בשירות הציבורי, לנשות/אנשי חינוך, לפעילות/ים בחברה האזרחית, למשפטניות/ם, לעיתונאיות/ם ולמובילות/י דעה בתחומים שונים של החיים האינטלקטואליים והציבוריים. היא נועדה לצייד אותן/ם בכלים לניתוח מעמיק וביקורתי של המציאות ולהכשירן/ם לעשייה לטובת החברה.

 

ייחוד המגמה

  • קורס יסוד וסדנת מחקר. תלמידות שנה א׳ ילמדו יחדיו שני קורסי חובה: ״סוגיות יסוד במחשבה פוליטית״ (4 נ״ז) ו״סדנת מחקר במחשבה פוליטית״ (2 נ״ז), במסגרתם יתוודעו ליסודות הדיסציפלינה ולסוגיות המצויות בחזית המחקר העכשווי, ירכשו כלים למחקר במחשבה פוליטית, ויפגשו חוקרות/ים מובילות/ים במחשבה פוליטית מחו״ל ומהארץ.
  • קורסי חובת בחירה (ליבה). התלמידות ילמדו לפחות 4 נ״ז מתוך רשימה מצומצמת של קורסי חובת בחירה (ליבה) המדגישים סוגיות מרכזיות במחשבה פוליטית.
  • עבודת מחקר במחשבה פוליטית. תלמידות המגמה במסלול המחקרי ובתל"ם יכתבו את עבודת הגמר שלהם בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית. תלמידות המסלול הלא-מחקרי יכתבו לפחות אחת משתי עבודות הסמינר בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית.
  • בניית תוכנית לימודים קוהרנטית בייעוץ אישי. תלמידות המגמה ייהנו מייעוץ אישי ומהכוונה של מורות/י המגמה בבניית תוכנית לימודים קוהרנטית שתתאים לתחומי העניין שלהם. התוכנית תכלול גוף ידע במחשבה פוליטית בהיקף שלא יפחת מ-12 נ״ז.
  • השתייכות לקהילה. התלמידות ייהנו מחוויה של השתייכות למסגרת קהילתית של חברות/י סגל ותלמידות/ים העוסקות/ים במחשבה פוליטית.

 

קהל היעד

  • בוגרות המחלקה למדע המדינה העומדות בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במחלקה
  • בוגרות פכ״מ, החוג לפילוסופיה, החוג להיסטוריה ומחלקות אחרות במדעי החברה והרוח העומדות בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במדע המדינה וכן בדרישות ללימודי השלמה
  • נושאות/י תפקידים בשירות הציבורי, נשות/אנשי חינוך, פעילות/ים בחברה האזרחית, משפטניות/ם, עיתונאיות/ם ומובילות/י דעה בתחומים שונים של החיים האינטלקטואליים והציבוריים, המעוניינות/ים להעמיק את ידיעותיהן/ם בתחום המחשבה הפוליטית, והן/ם בעלי תואר ראשון העומדים בתנאי הקבלה למסלול המחקרי או למסלול הלא-מחקרי במדע המדינה

 

מבנה הלימודים

נוסף על עבודות גמר / סמינר, תוכנית הלימודים מורכבת מחמישה סוגי קורסים:

  • קורסי חובה במחשבה פוליטית
  • קורסי חובת בחירה (ליבה) במחשבה פוליטית
  • קורסי בחירה במחשבה פוליטית
  • קורסי חובה במדע המדינה בהתאם למסלול בו נמצאת כל תלמידה – מחקרי, תל״ם, לא-מחקרי
  • קורסי בחירה ממגוון הקורסים של המחלקה למדע המדינה

 

תוכנית לימודים

המגמה מאפשרת לתלמידות למוסמך להרכיב תוכנית לימודים אישית בייעוץ ובהכוונה של חברות/י הסגל.

ככלל, תוכנית הלימודים של כל תלמידה תכלול גוף ידע במחשבה פוליטית בהיקף שלא יפחת מ-12 נ״ז. גוף הידע יכלול את קורסי החובה של המגמה בסך 6 נ״ז, קורס או קורסי חובת בחירה בסך שלא יפחת מ-4 נ״ז, וקורסי בחירה במחשבה פוליטית, לפי הצורך והעניין, להשלמת מכסת הנקודות.

חריגות מכלל זה הן תלמידות תל״ם, אשר, בשל עומס הלימודים בתל"ם, ירכיבו תוכנית אישית בהתייעצות ויהיו פטורות מהדרישה להירשם לסך מינימלי של קורסי חובת בחירה. תלמידות תל"ם שיצטרפו למגמה יישאו בכל דרישות תל"ם.

באישור ראש המגמה, תלמידות שירכיבו את תוכנית הלימודים לפי כלליה, יוכלו להצטרף אליה גם במהלך לימודי התואר השני.

 

התוכנית מתוכננת לארבעה סמסטרים, לא כולל קורסי השלמה לחייבות בכך. יועץ המ״א וראש המגמה יקבעו לכל תלמידה את תוכנית לימודי ההשלמה. קורסי ההשלמה יינתנו במהלך שנת הלימודים הראשונה.

המסלול המחקרי ותל"ם: קורסים בהיקף של 32 נ"ז (ברמת המוסמך), עבודה סמינריונית בהיקף של 4 נ"ז ועבודת גמר.

המסלול הלא-מחקרי: קורסים בהיקף של 28 נ"ז (ברמת המוסמך), שתי עבודות סמינריוניות בהיקף כולל של 8 נ"ז, ללא עבודת גמר.

סה"כ בכל אחד משני המסלולים: 36 נ"ז.

 

הלימודים במגמה כוללים את המרכיבים הבאים:

קורסי חובה של המגמה

סוגיות יסוד במחשבה פוליטית – 4 נ״ז (שנה א׳)

סדנת מחקר במחשבה פוליטית – 2 נ״ז (שנה א׳)

 

קורסי חובת בחירה (ליבה) של המגמה

תלמידות המסלול המחקרי והמסלול הלא-מחקרי ילמדו במהלך התואר לפחות 4 נ״ז מתוך רשימת קורסי חובת הבחירה (ליבה), שתתעדכן מדי שנה.

 

קורסי בחירה

תוכנית הלימודים של כל תלמידה תכלול קורסי בחירה בתחום ומחוץ לתחום, לפי ייעוץ אישי, להשלמת מכסת נקודות הזכות הנדרשת לתואר ולהשלמת מכסת 12 נ״ז במחשבה פוליטית.

 

קורסי חובה מחלקתיים

מסלול מחקרי:

מתודולוגיה של מחקר פוליטי – 5 נ"ז

גישות ותיאוריות במדע המדינה  - 4 נ"ז

קורס אחד מתוכנית תל"ם – 4 נ"ז

 

מסלול לא-מחקרי:

מדע המדינהמצב הדיסציפלינה – 4 נ"ז

אוריינות מחקרית למתקדמים - 2 נ"ז

 

תל"ם:

            סדנת תל"ם – 2 נ"ז

            גישות ותיאוריות במדע המדינה – 4 נ"ז

            מתודולוגיה של מחקר פוליטי – 5 נ"ז

קורסי יסוד – 14 נ״ז

           

עבודת גמר ועבודות סמינר

מסלול מחקרי ותל"ם :

            עבודת גמר

            עבודת סמינר – 4 נ"ז

           

מסלול לא-מחקרי:

שתי עבודות סמינר – 8 נ"ז

 

תלמידות המגמה במסלול המחקרי ובתל"ם יכתבו את עבודת הגמר בנושאים המצויים בתחום המחשבה הפוליטית, בקורסים של מרצות/י המחלקה למדע המדינה  המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר מ"א, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. תלמידות המסלול הלא-מחקרי יכתבו לפחות אחת משתי עבודות הסמינר בנושאים מתחום המחשבה הפוליטית, בקורסים של מרצות/י המחלקה למדע המדינה המוגדרים בשנתון שו"ס, סמינר מ"א, סדנה או במסגרת קורס קריאה מודרכת. חריגות מכלל זה תהיינה מותנות באישור ראש המגמה. 

 

 

קורסי מגמה במחשבה פוליטית מחקרי

קורסי מגמה במחשבה פוליטית לא מחקרי

מגמה בתקשורת פוליטית

שנת הלימודים תשע"ט

ראש המגמה: ד"ר מיטל בלמס 

* להורדה כקובץ PDF

המגמה בתקשורת פוליטית היא תכנית עילית המכוונת למשוך את תלמידות/י המוסמך הטובות/ים ביותר בתחומים אלה שיהפכו לעתודה המחקרית והמקצועית שתוביל את התחום בישראל. התכנית תצייד תלמידות/ים בכלים תיאורטיים ומתודולוגיים משני התחומים, הפוליטיקה והתקשורת, שיאפשרו להן/ם לגבש הבנה עמוקה וזווית ראייה רחבה מהרגיל על הקשר וההשפעות ההדדיות שבין הפוליטיקה לתקשורת. בבסיסה הרעיוני של התכנית ההנחה שלא ניתן להבין את הקשר בין הפוליטיקה לתקשורת ללא הבנה מעמיקה של שני התחומים.

 

מטרות התכנית:

* הידוק הקשר בין העיסוק האקדמי למציאות הישראלית ולסוגיות מרכזיות בחיי החברה בישראל.

* טיפוח והכשרת עתודת חוקרות/ים ומומחיות/ים בתחום האינטרדיסציפלינרי המשיק למחקר הפוליטיקה ולמחקר התקשורת, על ידי סגל אקדמי בכיר המתמחה בתחומים אלו.

 

ייחוד התכנית:

התכנית מציעה שילוב ייחודי בין פוליטיקה לתקשורת באמצעות תכנית לימוד אינטנסיבית המועברת על ידי מרצות/ים מומחיות/ים ומשלבת הנחייה אישית, מעורבות במחקרים, לימוד בחברת סטודנטיות/ים מצטיינות/ים בעלות/י תחום עניין דומה ובסיומה קבלת תואר מוסמך במדע המדינה בציון המגמה בתקשורת פוליטית.

 

מבנה התכנית:

התכנית משלבת בין קורסים ייחודיים ממדע המדינה ומתקשורת, תוך מתן אפשרויות בחירה מגוונות. התכנית כוללת מסלול מחקרי הכולל כתיבת תזה (עבודת גמר) ומסלול לא-מחקרי ללא עבודת גמר.

 

תנאי קבלה:

רשאית להגיש מועמדות לתכנית בעלת תואר בוגר במדע המדינה שממוצע ציוניה 80 ומעלה למסלול הלא מחקרי (למסלול המחקרי נדרש ממוצע של 87 ומעלה). מספר המקומות בתכנית מוגבל. מועמדות שאינן בוגרות מדע המדינה יכולות להגיש מועמדותן לשנת השלמה למוסמך.

 

תכנית הלימודים

ייתכנו חובות השלמה מהחוג לתקשורת לתלמידות ללא רקע בתחום.

קורסי חובה משותפים למסלול המחקרי והלא מחקרי:

שנה א'

50950   סוגיות בתקשורת פוליטית והשתתפות פוליטית בעידן דיגיטלי     2 נ"ז

50817   תקשורת אפקטיבית ככלי ליישוב סכסוכים ולניהול משא ומתן     2 נ"ז

50972   ניהול משברים תקשורתיים                                                   2 נ"ז

 

שנה ב'

50045   תקשורת ואסטרטגיה פוליטית בין-אישית                                     2 נ"ז

 

קורסי חובה למסלול מחקרי

שנה א'

56829   מתודולוגיה של מחקר פוליטי                                                  5 נ"ז

56865   גישות ותיאוריות במדע המדינה                                               4 נ"ז    

קורס אחד לפחות מקורסי תל"ם (בשנה א' או ב')                                     4 נ"ז

 

קורסי חובה למסלול הלא מחקרי

56964   אוריינות מחקרית למתקדמים                                                     2 נ"ז

56996   מדע המדינה – מצב הדיסציפלינה                                               4 נ"ז

       

סמינרים (על כל עבודת סמינר מזוכים ב- 4 נ"ז שנוספות על היקף נקודות הקורס בו היא נכתבת)

למסלול המחקרי - 8-6 נ"ז

תלמידת המגמה במסלול זה תלמד סמינר אחד בתקשורת או במדע המדינה בשנה א'. ניתן לכתוב סמינר אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.

 

למסלול הלא מחקרי 16-12 נ"ז

תלמידת המגמה תלמד במהלך התואר סמינר אחד במדע המדינה וסמינר אחד בתקשורת. ניתן לכתוב סמינר אך ורק בקורס המוגדר בשנתון שו"ס, סמינר או במסגרת קורס קריאה מודרכת.

 

קורסי בחירה:

יש ללמוד מחצית מקורסי הבחירה במחלקה לתקשורת ומחצית במחלקה למדע המדינה להשלמת מכסת הנ"ז.

 

סה"כ מכסת הנקודות לתואר:

במסלול המחקרי ובמסלול הלא מחקרי  – 36 נ"ז

           

 

לתנאי קבלה, מועדי הרשמה, הליך ההרשמה ורשימת יועצות/ים

קורסי מגמת תקשורת פוליטית מחקרי

קורסי מגמת תקשורת פוליטית לא מחקרי

תוכנית ללימודים מתקדמים

ראש התוכנית ללימודים מתקדמים: פרופ' אורית קדר 

מידע כללי

המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים מציעה תוכנית לימודים חדשנית המשלבת תואר שני ושלישי ומבוססת על מלגות

לצפייה בעלון המידע בעברית

לצפייה בעלון המידע בערבית

·      עלון המידע מנוסח בלשון זכר, אך פונה לבני שני המינים.

על התוכנית

תכנית תל"מ היא תכנית הכשרה חמש-שנתית המשלבת תואר שני ודוקטורט במתכונת אמריקאית שלGraduate School , הנהוגה באוניברסיטאות המובילות בעולם. מסלול ההכשרה היוקרתי של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית מציע סביבת לימוד אינטנסיבית, הישגית ומאתגרת ברמה אקדמית בינלאומית. התוכנית החדשה מיועדת להקנות לסטודנטיות/סטודנטים כישורים לביצוע מחקר מהשורה הראשונה ולמצב את תלמידות/תלמידי המחקר בחוד החנית של העשייה האקדמית במדע המדינה.

מספר מצומצם של סטודנטיות/סטודנטים מעולות/ים, מסיימות/מסיימי תואר בוגר, ייבחרו על סמך הישגים אקדמיים יוצאי דופן ומגוון יכולות אינטלקטואליות, ובהן גמישות מחשבתית, יכולת העמקה ושאפתנות מחקרית, וכן על סמך התרומה הפוטנציאלית לאווירה פורה ויצירתית.

מסלול ההכשרה נפתח בשנתיים שבמהלכן ישתתפו התלמידות/ים בשורה של קורסים מתקדמים אשר יקנו היכרות שיטתית, מעמיקה וביקורתית עם מיטב המחקר העדכני בתחום. בנוסף יכתבו התלמידות/ים עבודת גמר ("תזה"). עם תום חלק זה של ההכשרה, יוענק לסטודנט/ית תואר מוסמך. שלוש השנים הבאות במסלול יוקדשו לכתיבת עבודת הדוקטור, להעמקת הידע דרך קורסים נוספים, ולהשתלבות בעולם המדעי, כולל הצגת פירות המחקר בפורומים אקדמיים בארץ ובעולם.

מסלול זה – הראשון מסוגו בארץ, שואף ליצור ביטחון כלכלי עבור "פרחי המחקר", שיאפשר להן/ם להפוך את העשייה האקדמית למרכז חייהם המקצועיים. לשם כך, תוענק למתקבלות/ים מלגת שכר לימוד לכל תקופת התוכנית (בכפוף לעמידה בתנאים), ורובן/ם יועסקו בשכר בעבודות תרגול ומחקר. המצטיינות/ים אף יתוגמלו במלגות קיום. בנוסף, יזכו התלמידות/ים הנבחרות/ים לתנאי לימוד מעצימים המעודדים מצוינות אקדמית, וכוללים הזדמנות לשיתוף פעולה מחקרי עם בכירי מדעני המדינה בישראל ועם מיטב תלמידי המחקר בארץ, וכן עדיפות בקבלת משאבים מוסדיים כגון מלגות להשתתפות בכנסים מדעיים בחו"ל.

למידע נוסף על מבנה הלימודים במסלול תל"ם

 

הרשמה

ההרשמה מתבצעת דרך אתר הרישום של האוניברסיטה

מועמדות/ים מתבקשות/ים להגיש את החומרים הבאים לאוראל לוי ( orele@savion.huji.ac.il ) אחראית המוסמך בפקולטה  - עד לתאריך 15 במאי, 2018:

  • טופס הרשמה מחלקתי
  • תדפיס ציונים מלימודי הבוגר, בציון גמר 90 לפחות
  • 2 המלצות המעידות על כישורי מחקר
  • קורות חיים
  • מסמך הצהרת כוונות בהיקף של שני עמודים, המפרט את תחומי העניין למחקר עתידי

לתשומת לבכן/ם, במהלך הרישום תתבקשו לדרג עדיפויות.

תלמידה/תלמיד המעוניינת/מעוניין בתל"ם יסמנו אותו תחת 'מדע המדינה' שמספרו 311 (מסלול תל"ם הוא מסלול פנימי ולכן הוא לא רשום בנפרד)

 

המועמדות/ים המובילות/ים יזומנו לראיונות במהלך חודש יוני. לראיון יש להביא עבודת סיום קורס, או עבודת סמינר (אפשר גם להביא טיוטה של עבודת סמינר)

תוכנית השלמות אישית תורכב למתקבלות/ים שאינן/ם בוגרות/בוגרי מדע המדינה.

ניתן לקבל פרטים נוספים אצל:

גברת רינה צליק רכזת המחלקה למדע המדינה - 02-588-3058

לבירור פרטים בעניין ההרשמה לתכנית תל"ם במדע המדינה אתן/ם מוזמנות/ים לפנות למורן מזרחי-אברהם: moranav@savion.huji.ac.il או בטלפון: 02-588-2797. 

למידע אקדמי:

פרופ' אורית קדר ראש התוכנית ללימודי מחקר - orit.kedar@mail.huji.ac.il

קורסי תוכנית תל"ם

הרשמה לתואר מוסמך

מועדי הרשמה:

ההרשמה תחל בתאריך 21.1.18 ותסתיים למסלולים המחקריים בתאריך 15.5.18 ולמסלול הלא מחקרי בתאריך 30.6.18 למסלול הלא מחקרי תתכן הרשמה גם לאחר תאריך זה על בסיס מקום פנוי.

עדכון – ההרשמה תמשך השנה עד לתאריך 30.9.2018 על בסיס מקום פנוי במגמות השונות. המגמה למחשבה פוליטית תהיה פתוחה גם למסלול המחקרי עד לתאריך זה.

 

תנאי קבלה:

למסלול המחקרי: לבעלות/י תואר בוגר במדע המדינה בציון 87 לפחות או בציון 87 לפחות בתואר בוגר אחר וממוצע של 85 לפחות בקורסי ההשלמה. המתאימות/ים יזומנו לראיון.  
למסלול הלא מחקרי: תואר בוגר במדע המדינה בציון 80 לפחות או בציון של 80 לפחות בתואר בוגר אחר וממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה. למקדימות/ים להירשם תתכן אפשרות למבחני פטור בחלק מקורסי ההשלמה.

 

הליך ההרשמה למוסמך:

כדי להירשם בהצלחה ללימודי המוסמך יש לבצע את שתי הפעולות הבאות:

1. להירשם ולשלם בהרשמה מקוונת דרך אתר האוניברסיטה

2. במקביל יש למלא את טופס הרישום הפנימי ולשלחו בצירוף כל המסמכים הנדרשים לגב' אוראל לוי בפקולטה למדעי החברה

 

פרטים נוספים:

רכזת הרשמה למוסמך במחלקה למדע המדינה: גב' מורן מזרחי-אברהם: moranav@savion.huji.ac.il

רכזת הרשמה למוסמך בפקולטה למדעי החברה: גב' אוראל לוי: orele@savion.huji.ac.il

ד"ר אפרים פודוקסיק - יועץ תואר שני

פרופ' גדעון רהט: ראש המגמה בדמוקרטיה ופוליטיקה בישראל

פרופ' דניאל שוורץ: ראש המגמה ביחסים בינלאומיים

ד"ר יפתח אלעזר: ראש המגמה במחשבה פוליטית

ד"ר מיטל בלמס: ראש המגמה בתקשורת פוליטית

פרופ' אורית קדר: ראש התוכנית ללימודים מתקדמים