כל אומנות וכל סוגיית מחקר, וכן כל עשייה ועיסוק חזקה עליהם
שהם שואפים למה שהוא טוב. הדעת נותנת שזה יהיה עניינו של
אותו מדע שהוא ריבוני וראשי ביותר... וברור שזו תכונת המדע המדיני.

(אריסטו, ספר האתיקה, פרק 1)

 

סיפורה של המחלקה מתחיל אי שם בשלהי שנות ה30 של המאה העשרים, בימי עיצוב דרכה של האוניברסיטה העברית. בשנים אלו, תחום החקר המדיני התפתח כדיסציפלינה עצמאית ומכובדת ברחבי העולם וחוקרים בארץ מהקתדרה למחשבה חברתית, בראשם מרטין בובר וריכרד קבנר, שאפו להקים מחלקה מחקרית-אקדמית שכזו באוניברסיטה העברית. במקביל, מנהיגי היישוב היהודי הפעילו לחץ לכינון מסלול מקצועי באוניברסיטה, שמטרתו להכשיר באופן ממוקד פקידות והנהגה למוסדות הישוב הציוניים.

ובכן, המאבקים על אופי המחלקה העתידית, לצד האירועים הפוליטיים בשנות ה-40, עכבו מעט את כינונה של המחלקה. בסופו של דבר המחלקה הוקמה רשמית בשנת 1949, בראשות פרופסור בנימין אקצין, והיוותה את המחלקה הראשונה בארץ בתחום מדע המדינה.

לאורך השנים, דור המייסדים עסק רבות בשאלות מה בעצם מהות מקצוע חקר המדינה. לצד דיונים אלו ולצד תמיכה כלכלית הן מהאו"ם והן מהמדינה, התפתחה מחלקה גדולה, מקצועית, חיה ומעורבת בזירה המקומית והעולמית. מאז שנת 2017, על פי דרוג שנגחאי, לימודי פוליטיקה באוניברסיטה העברית – שליבתם במחלקה למדע המדינה – דורגו כתחום דעת בולט במיוחד באוניברסיטה העברית; במקום הראשון בישראל; בין עשרים האוניברסיטאות המובילות בעולם שאינו דובר אנגלית; ובמקומות 49 ,40 או במקומות 50-75 מכלל האוניברסיטאות בעולם.

 מאז ועד היום, המחלקה חוקרת, בוחנת ומשפיעה על התופעות הפוליטיות השונות, המוסדות, המשטר, המנהל, המחשבה והתנהגות האזרחים - כפי שהן מתרחשות ברחבי העולם, תוך התמקדות והעמקה בפוליטיקה ובמשטר במדינת ישראל. המחלקה משקיעה בפעילויות העשרה, בפורומים מרצים-תלמידים, בהרצאות אורח ומקיימת מסלול מיוחד למצטיינים החל מהשלבים הראשונים בלימודים, מתוך תפיסתה את הסטודנטים כדור העתיד של העשייה והמחקר בתחום. תוכנית הלימודים לתואר ראשון מיועדת להקנות כלים תיאורטיים ומחקריים למען הבנה, העמקה ועשייה בזירה האקדמית והפוליטית. רוחב היריעה של התחום מהווה בסיס ללימוד ועיסוק בתחומים נגזרים או משיקים כמו יחסים בינלאומיים, כלכלה, תקשורת, משפטים, מנהל עסקים, סוציולוגיה וכדומה.

המחלקה מציעה מספר מסלולים לתואר שני: מגמות בפוליטיקה וחברה במזרח תיכון, מחשבה מדינית ומשפט, ממשל וחברה. כל המסלולים , כולל לימודי תואר שני ללא התמחות מסוימת, מאפשרים שתי אפשרויות לתואר מוסמך: עם או בלי כתיבת עבודת תזה (למעט המסלול במגמת משפט, ממשל וחברה הנלמד רק במתכונת עיונית ללא תזה). מחלקה למדע המדינה מציעה מסלול לימודים לתואר שלישי (דוקטורט) בתחומי ההתמחות השונים ו/או שילוב שלהם בהדרכת מיטב החוקרים בארץ.

 

* חלק זה נכתב בעזרת עבודתה של גב' קרן דינור.