מאור כיהן כחבר מל"ג ובמגוון תפקידים אקדמאיים באוניברסיטה העברית. כיהן בנוסף במועצה הציבורית ובוועד המנהל של מרכז מורשת מנחם בגין. בשנת 2004 יצא לאור ספרו דרך הימין החברתי בו הוא מציג את השקפת עולמו הכלכלית-חברתית-לאומית.

מאור שימש כמרצה אורח וכעמית מחקר באוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, האוניברסיטה המרכז-אירופית, אוניברסיטת פומפאו-פברה, אוניברסיטת גרנדה, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת מרבורג, אוניברסיטת קונסטנץ, אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג, ואוניברסיטת הלסינקי. במהלך עבודתו האקדמית, פרסם מספר ספרים ועשרות רבות של מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומי פוליטיקה השוואתית, מנהל ציבורי השוואתי, ומדיניות ציבורית.

מאור ייסד את תחום החקר העוסק במדיניות בלתי-מידתית. במסגרת התיאורטיזציה של תחום זה הכניס ללקסיקון המחקרי 12 מושגים חדשים המאפשרים לחוקרי המדיניות הציבורית בעולם "לראות" תהליכים שעד כה לא זכו לתשומת לב אקדמית. מאמריו בתחום זה עוסקים בתגובות יתר/חסר של מדיניות ציבורית, בועות מדיניות, אינטראקציות בין בועות מדיניות, סולם המדיניות הבלתי-מידתית, גישת המדיניות הבלתי-מידתית, מדיניות בלתי-מידתית בעת משבר, מדיניות בלתי-מידתית בעת משבר מומצא, ויסודות התיאוריה של בועות מדיניות.

מאור הכניס לתחום המדיניות הציבורית את המחקר ברגשות, בעיקר דרך הדיון ביזמים רגשיים המשתמשים באסטרטגיות ליבוי/ויסות רגשי לקידום מטרותיהם. דרך מחקר זה גיבש מאור את גישת המדיניות הבלתי-מידתית המכוונת (Deliberate disproportionate policy response) המהווה אלטרנטיבה לגישות הרואות במדיניות בלתי-מידתית נגזרת של מגבלות קוגניטיביות, רגשיות או מוסדיות, ולגישות הרואות במדיניות בלתי-מידתית נגזרת של תוצרי לוואי של מדיניות ציבורית.

למאור גם תרומה תיאורטית ואמפירית בתחום מוניטין בירוקרטי. מחקריו עוסקים בבניית מוניטין של גופים ממשלתיים בקרב קהלים מגוונים, בניהול מוניטין באמצעות יישום מדיניות רגולטורית אל מול סיכוני מוניטין, בניהול אסטרטגי של תקשורת אל מול סיכוני מוניטין, וב"גלישת" מוניטין ודעיכתו. מחקריו מתמקדים בסוכנויות רגולטוריות בארה"ב (בעיקר, רשות המזון והתרופות), אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד, ישראל (בעיקר, בנק ישראל), ועוד.

תרומתו של מאור לגישת המוסדיות החדשה במדע המדינה סבה סביב הכנסת המושג "מוסד מיתי" (מלשון, מיתוס) ובחינתו בהקשר של שינויים לא-לינאריים בפוליטיקה ומדיניות. תרומתו לתחומי המנהל והניהול בסקטור הממשלתי באה לידי ביטוי בגילוי "פרדוקס הניהוליות" הקיים במדינות המיישמות רפורמות "ניהול ציבורי חדש." בנוסף, מאור פרסם רבות בתחומי פוליטיקה מערב אירופית, המלחמה בשחיתות הציבורית, הכשרה והדרכת פקידי ציבור בכירים ב-11 מדינות אירופיות, מדיניות המלחמה בנגיף הקורונה, קידום נשים בשירות הציבורי, ועוד.

מאור מכהן כיום כפרופסור מן המניין באוניברסיטת רייכמן, וכחבר הוועד המנהל של האגודה הבינלאומית למדיניות ציבורית (International Public Policy Association). רשימת פרסומיו המלאה זמינה באתר הבא:

Books

מאור, מ, וג .דורון. 1996. חסמי כניסה לפוליטיקה הישראלית. תל אביב: רמות.

Maor, M. (1997) Political Parties and Party Systems. London: Routledge. 

Maor, M. (1998) Parties, Conflicts and Coalitions in Western Europe. London: Routledge and LSE.

 

Peer-Reviewed Articles 

Maor, M. (1999). “The Paradox of Managerialism.” Public Administration Review, 59(1): 5-18.

Maor, M. (2004). “Feeling the Heat? Anti-Corruption Mechanisms in Comparative Perspective.” Governance, 17(1): 1-28.

Maor, M. (2010). “Organizational Reputation and Jurisdictional Claims: The Case of the U.S. Food and Drug Administration.” Governance, 23(1): 133-159. 

Maor, M. (2011). “Organizational Reputations and the Observability of Public Warnings in 10 Pharmaceutical Markets.” Governance, 24(3): 557-582.

Maor, M. (2012). “Policy Overreaction.” Journal of Public Policy, 32(3): 231-259.

Maor, M., Gilad, S., and Ben-Nun Bloom, P. (2013). “Organizational Reputation, Regulatory Talk and Strategic Silence.” Journal of Public Administration Research and Theory, 23(3): 581-608.

Maor, M., and Sulitzeanu-Kenan, R. (2013). “The Effect of Salient Reputational  Threats on the Pace of FDA Enforcement.” Governance, 26(1): 31-61. 

Maor, M. (2014). “Policy Bubbles: Policy Overreaction and Positive Feedback.” Governance, 27(3).

Maor, M. (2014). “Policy Persistence, Risk Estimation and Policy Underreaction.” Policy Sciences, 47(4): 425-443. 

Gilad S., Maor, M., and Ben-Nun Bloom, P. (2015). “Organizational Reputation, the Content of Public  Allegations and Regulatory Communication.” Journal of Public Administration Research and  Theory, 25(2): 451-478. 

Maor, M. (2016). “Emotion-Driven Negative Policy Bubbles.” Policy Sciences, 49(2): 191-210. 

Maor, M. and Sulitzeanu-Kenan, R. (2016). “Responsive Change: Agency Output Response to Reputational Threats.” Journal of Public Administration Research and Theory, 26 (1): 31-44.

Maor, M. (2017). “The Implications of the Emerging Disproportionate Policy Perspective for the New Policy Design Studies.” Policy Sciences, 50(3): 383-398.

Maor, M. (2020). “Strategic Communication by Regulatory Agencies as a Form of Reputation  Management: A Strategic Agenda.” Public Administration, 98(4): 1044-1055.

Maor, M. (2020). “A Social Network Perspective on the Interaction Between Policy Bubbles.”  International Review of Public Policy, 2(1), 24-44.

Maor, M. (2021). “Deliberate Disproportionate Policy Response: Towards a Conceptual Turn.” Journal of  Public Policy, 41(1): 185-208.

Maor, M., Sulitzeanu-Kenan, R., and Balmas, M. (2023). “The Reputational Dividends of Collaborating with a Highly Reputable Agency: The Case of Interagency Collaboration between the U.S. FDA and its Domestic Partner Agencies.” Public Administration Review, 83(3): 639-653.

Book Chapters

Maor, M. (2017). “Disproportionate Policy Response.” In Politics: Oxford Research Encyclopedias, Oxford University Press. 10.1093/acrefore/9780190228637.013.168

Maor, M. (2020). “A Disproportionate Policy Perspective on the Politics of Crisis Management.” In: Erik K. Stern (ed.). Oxford Encyclopedia of Crisis Analysis. Oxford: Oxford University Press.

Maor, M. (2023). “Overreaction and Bubbles in Politics and Policy.” In: Alex Mintz and Lesley Terris (Eds.) Oxford Handbook on Behavioral Political Science, Oxford: Oxford University Press