ניקול הוכנר מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה ובתכנית ללימודי תרבות. את הדוקטורט היא כתבה על דימויי השלטון בעת החדשה המוקדמת באוניברסיטת קיימברידג' בהנחיית פטר ברק ובשיפוטו של קוונטין סקינר. תחום המחקר שלה עוסק בניתוח רעיונות פוליטיים בהקשרם החברתי והתרבותי. לטענתה צומת התקופה המדיאבלית והמודרנית היא תקופה לימינלית שמאירה את יסודות המודרנה וגם שופכת אור על תכני העולם הדמוקרטי והקפיטליסטי של היום. היא חקרה מערכות סמלים פוליטיים, כמו למשל את סמל הדורבן או דימויה של אסתר המלכה. היא חקרה פרקטיקות כמו בכי בטקסים פומביים ופוליטיים. היא ניתחה את מושג התעמולה והמצאת המילה "emotion", והיא בחנה את הגותו של ניקולו מקיאוולי והוגים אחרים כמו גיאום בודה, פייר גרינגור, קלוד דה סייסל, ניקול אורם או קריסטין דה פיזאן. לאורך השנים היא זכתה במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע הישראלית, מהקרן האוסטרלית למחקר ולמצוינות, ומיד הנדיב.