דן אבנון נולד בסטוקהולם, שוודיה, בשנת 1954. למד מדע המדינה וקיבל דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. כיהן כחבר סגל באוניברסיטת סטנפורד, ועם חזרתו לישראל כמלגאי אלון הצטרף למחלקה למדע המדינה. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה ועמד בראש בית הספר למדיניות וממשל ע״ש פדרמן באוניברסיטה העברית. הוביל את המכרז לפתיחת תוכנית צוערים לשירות המדינה, יסד ועמד בראש  תכניות מוסמך ללימודי אזרחות ודמוקרטיה, ללימודי משפט, ממשל וחברה וכן היה מייסד שותף של תוכנית התואר השני לפיתוח קהילות ("תוכנית גלוקל") בפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית. אבנון שימש כעמית מחקר ומרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, טורונטו, סינגפור וסידני. זכה בפרסי הוראה באוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד ופעמים רבות נבחר למורה מצטיין באוניברסיטה העברית.

בשנת 2001  ייסד אבנון את ״מרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה״ ועמד בראשו. במסגרת זו פיתח תכניות לימודים באזרחות, ויסד כתות לימודי אזרחות תלת-שנתיים לתלמידי תיכון בקמפוס הר הצופים. בנוסף, היה חבר הצוות האקדמי שהקים בשנות התשעים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמד בראש התוכנית לרפורמה פוליטית של המכון. אבנון שימש כחבר הנהלה בעמותה לחינוך הדו לשוני, ״יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל״, היה ממקימי ״צופן – מרכזי טכנולוגיה עילית״ לקידום ההשתלבות של אזרחי ישראל הערבים בתעשיית ההייטק", והיה מייסד שותף וחבר הנהלה ב״עמותה לאזרחות פעילה״. אבנון כיהן כראש ועדת מקצוע מדע המדינה במשרד החינוך וכראש ועדת מינוח מדע המדינה באקדמיה ללשון עברית, במסגרתה הוביל הכנת מילון מונחי מדע המדינה שראה אור בשנת 2022.

מחוץ לעשייתו האקדמית, אבנון שירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, כיהן כמנכ"ל יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, ובמהלך  שירות מילואים כמפקד צוות במלחמת לבנון הראשונה, הצטרף לנחום ברנע בהקמת העיתון כותרת ראשית, וכיהן כמנכ"ל העיתון.

אבנון הוא מומחה למחשבה מדינית ולחינוך אזרחי. אבנון חוקר שלושה תחומים עיקריים: פילוסופיה פוליטית כללית והקשר בין ידע עצמי לתאוריות של קהילה פוליטית, מחשבה חברתית יהודית עם התמחות במשנתו המדינית והחברתית של מרטין בובר, ומשטר מדיני דמוקרטי, חינוך אזרחי, הוראת אזרחות ומדע המדינה בישראל.

מבין פרסומיו:

• "ממלכתיות 2020: מושג הערכתי מרובה משמעויות ובר התנצחות". בתוך ידידה שטרן (עורך), ממלכתיות במאה העשרים ואחת. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020.
• מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס (עם דוד מ' פויכטוונגר), 2016.
• האזרחות החדשה: אתנית, לאומית, רובית. גילוי דעת 10:165 – 178. 2016.
• חינוך אזרחי בישראל, עם עובד, 2013.
• מרטין בובר: הדיאלוג הנסתר, עם עובד, 2012.
• שפת אזרח בישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006.
• "'הציבור הנאור': יהודי ודמוקרטי או ליברלי ודמוקרטי?" משפט וממשל ג: 417 – 41. 1996.
• חוק המפלגות בישראל, הקיבוץ המאוחד, 1993.

• “Human Rights Under "Democratic" Pressure: Navigating a Path Between Truth and Politics.” Human Rights Quarterly, 41(3), 672-700 (with Danielle Celermajer). 2019.
• “Israel's Society.” In Oxford Bibliographies in Jewish Studies. Ed. Naomi Seidman. New York: Oxford University Press. DOI: 10.1093/OBO/9780199840731-0134. 2016.
• "Is There a 'Jewish' Morality? Amalek as a Touchstone." Studies in Contemporary Judaism Annual XXIV, pp, 206-215, 2010.
• Plurality and citizenship in Israel: moving beyond the Jewish/Palestinian civil divide (with Yotam Benziman), Routledge, 2009.
• Liberalism and Its Practice (with Avner de-Shalit), Routledge, 1999.
• Martin Buber: The Hidden Dialogue, Rowman & Littlefield, 1998.
• “The Israeli Basic Laws' (Potentially) Fatal Flaw.” Israel Law Review 32:4, 535-566. 1998.
• "'Know Thyself': Socratic Companionship and Platonic Community." Political Theory, May 1995, 304-329.
• Dan Avnon, "Parties Laws in Democratic Systems of Government."  Journal of Legislative Studies, 1:2, 283-30, 1995.