עמנואל גוטמן ז"ל נולד בעיר מינכן בגרמניה בשנת 1924. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל ואנגלית. למד תואר שני ושלישי במדע המדינה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ממנה קיבל דוקטורט בשנת 1958. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה ולימד בה במשך 49 שנים, עד ליציאתו לפנסיה.
גוטמן שימש כעמית מחקר ופרופסור אורח במוסדות רבים בעולם, ביניהם באוניברסיטאות בבריטניה, גרמניה, פינלנד, ארצות הברית וקנדה. בשנת 2004 קיבל פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.
בצעירותו התגייס גוטמן לארגון ה״הגנה״ ושירת בתפקידים מנהליים בירושלים. ב-1944 התגייס ל״בריגדה היהודית״. עם סיום מלחמת העולם השנייה נשלח להולנד ובלגיה שם עזר לעלייה ב׳ לארץ. ב-1947 לימד ב״סמינר רוטנברג״ במחנות המעפילים בקפריסין ושימש גם כמנהל הסמינר.
גוטמן היה מראשוני החוקרים בתחום מדע המדינה באוניברסיטה העברית ונחשב למומחה לחקר המערכת הפוליטית בישראל. מחקריו עסקו במערכת הפוליטית הישראלית, במפלגות ישראליות ובסוציולוגיה הפוליטית של ישראל. הוא נחשב כמי שהניח את התשתית להוראת התחום והעמיד דורות של תלמידים.
פרופ' גוטמן הלך לעולמו בדצמבר 2022
מבין כתביו:
- משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), מוסדות ותהליכים פוליטיים בישראל, ירושלים, אקדמון, 1971.
- ש"נ אייזנשטדט, עמנואל גוטמן ויעל עצמון (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, תל אביב, עם עובד, 1976.
- משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), המערכת הפוליטית הישראלית, תל אביב, עם עובד, 1979.
- עמנואל גוטמן, "ההכרזה ויישומה", בספר: יעל חבר (עורכת), ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ירושלים, משרד החינוך, התרבות והספורט/מרכז ההסברה/שרות הפרסומים, 1999.
- Dan Caspi, Abraham Diskin and Emanuel Gutmann, The Roots of Begin's Success: The 1981 Israeli Elections, London, .Croom Helm,1984