check
צוות | המחלקה למדע המדינה

צוות

שלמה אבינרי

שלמה אבינרי ז"ל

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

שלמה אבינרי ז"ל נולד בעיר ביילסקו בפולין ב־1933. למד היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובביה"ס הלונדוני לכלכלה ומדע המדינה. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, כמנהל מכון לוי אשכול לחקר המדיניות, הכלכלה והחברה בישראל, כדיקן הפקולטה למדע החברה וכמנהל המרכז ללימודי אירופה. בשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל בחקר מדע המדינה. בשנת 2006 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. ב-2013 זכה אבינרי בפרס א.מ.ת.

 

מחוץ לעשייתו האקדמית, כיהן אבינרי כמנכ"ל משרד החוץ בממשלתו הראשונה של יצחק רבין בשנים 1977-1975. בשנים 1994-1991, לאחר התפרקות הקומוניזם, היה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות ובסיוע לתהליכי הדמוקרטיזציה במדינות שונות.

 

אבינרי, הסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית, התמחה בכתביהם של מרקס והגל ובכתבי הוגי הציונות. הוא חבר במערכת הבינלאומית של ההוצאה הביקורתית השלמה של כתבי מרקס ואנגלס, מטעם המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית באמסטרדם. בנוסף עסק רבות בהגותם של הרצל ושל משה הס. אבינרי מפרסם מאמרים פובליציסטיים בעיתונים שונים בישראל ובעולם.

 

בין ספריו שתורגמו לשפות רבות:

  • משנתו החברתית והמדינית של קרל מרקס, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996.
  • רשות הרבים - שיחות על מחשבה מדינית, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1966.
  • פרקי חברה ומדינה - עיונים במשנתם של מורוס, רוסו, הגל ומרקס, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1969.
  • תורת המדינה של הגל, תל אביב: הוצאת ספריית פועלים, 1973.
  • עם ועולם - שאלות חברה ומדיניות בישראל, הוצאת כתר, 1977.
  • הרעיון הציוני לגווניו - פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1980.
  • משה הס בין סוציאליזם לציונות, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1986.
  • ארלוזורוב, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות עידנים, 1991.
  • הרצל, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2008.
  • קרל מרקס - פילוסופיה ומהפכה, תרגמה איה ברויר, ספרית אפקים, עם עובד, 2022.
  • [תרגום] קרל מרקס, כתבי שחרות, הוצאת ספרית פועלים 1965.

[תרגום] הרברט מרקוזה, קץ האוטופיה, הוצאת עם עובד 1975.

קראו פחות
דן אבנון

דן אבנון

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

דן אבנון נולד בסטוקהולם, שוודיה, בשנת 1954. למד מדע המדינה וקיבל דוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. כיהן כחבר סגל באוניברסיטת סטנפורד, ועם חזרתו לישראל כמלגאי אלון הצטרף למחלקה למדע המדינה. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה ועמד בראש בית הספר למדיניות וממשל ע״ש פדרמן באוניברסיטה העברית. הוביל את המכרז לפתיחת תוכנית צוערים לשירות המדינה, יסד ועמד בראש  תכניות מוסמך ללימודי אזרחות ודמוקרטיה, ללימודי משפט, ממשל וחברה וכן היה מייסד שותף של תוכנית התואר השני לפיתוח קהילות ("תוכנית גלוקל") בפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית. אבנון שימש כעמית מחקר ומרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, טורונטו, סינגפור וסידני. זכה בפרסי הוראה באוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד ופעמים רבות נבחר למורה מצטיין באוניברסיטה העברית.

 

בשנת 2001  ייסד אבנון את ״מרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה״ ועמד בראשו. במסגרת זו פיתח תכניות לימודים באזרחות, ויסד כתות לימודי אזרחות תלת-שנתיים לתלמידי תיכון בקמפוס הר הצופים. בנוסף, היה חבר הצוות האקדמי שהקים בשנות התשעים את המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמד בראש התוכנית לרפורמה פוליטית של המכון. אבנון שימש כחבר הנהלה בעמותה לחינוך הדו לשוני, ״יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל״, היה ממקימי ״צופן – מרכזי טכנולוגיה עילית״ לקידום ההשתלבות של אזרחי ישראל הערבים בתעשיית ההייטק", והיה מייסד שותף וחבר הנהלה ב״עמותה לאזרחות פעילה״. אבנון כיהן כראש ועדת מקצוע מדע המדינה במשרד החינוך וכראש ועדת מינוח מדע המדינה באקדמיה ללשון עברית, במסגרתה הוביל הכנת מילון מונחי מדע המדינה שראה אור בשנת 2022.

 

מחוץ לעשייתו האקדמית, אבנון שירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, כיהן כמנכ"ל יריד הספרים הבינלאומי בירושלים, ובמהלך  שירות מילואים כמפקד צוות במלחמת לבנון הראשונה, הצטרף לנחום ברנע בהקמת העיתון כותרת ראשית, וכיהן כמנכ"ל העיתון.

 

אבנון הוא מומחה למחשבה מדינית ולחינוך אזרחי. אבנון חוקר שלושה תחומים עיקריים: פילוסופיה פוליטית כללית והקשר בין ידע עצמי לתאוריות של קהילה פוליטית, מחשבה חברתית יהודית עם התמחות במשנתו המדינית והחברתית של מרטין בובר, ומשטר מדיני דמוקרטי, חינוך אזרחי, הוראת אזרחות ומדע המדינה בישראל.

 

מבין פרסומיו:

  • "ממלכתיות 2020: מושג הערכתי מרובה משמעויות ובר התנצחות". בתוך ידידה שטרן (עורך), ממלכתיות במאה העשרים ואחת. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020.
  • מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס (עם דוד מ' פויכטוונגר), 2016.
  • האזרחות החדשה: אתנית, לאומית, רובית. גילוי דעת 10:165 – 178. 2016.
  • חינוך אזרחי בישראל, עם עובד, 2013.
  • מרטין בובר: הדיאלוג הנסתר, עם עובד, 2012.
  • שפת אזרח בישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006.
  • "'הציבור הנאור': יהודי ודמוקרטי או ליברלי ודמוקרטי?" משפט וממשל ג: 417 – 41. 1996.
  • חוק המפלגות בישראל, הקיבוץ המאוחד, 1993.
  • “Human Rights Under "Democratic" Pressure: Navigating a Path Between Truth and Politics.” Human Rights Quarterly, 41(3), 672-700 (with Danielle Celermajer). 2019.
  • “Israel's Society.” In Oxford Bibliographies in Jewish Studies. Ed. Naomi Seidman. New York: Oxford University Press. DOI: 10.1093/OBO/9780199840731-0134. 2016.
  • "Is There a 'Jewish' Morality? Amalek as a Touchstone." Studies in Contemporary Judaism Annual XXIV, pp, 206-215, 2010.
  • Plurality and citizenship in Israel: moving beyond the Jewish/Palestinian civil divide (with Yotam Benziman), Routledge, 2009.
  • Liberalism and Its Practice (with Avner de-Shalit), Routledge, 1999.
  • Martin Buber: The Hidden Dialogue, Rowman & Littlefield, 1998.
  • “The Israeli Basic Laws' (Potentially) Fatal Flaw.” Israel Law Review 32:4, 535-566. 1998.
  • "'Know Thyself': Socratic Companionship and Platonic Community." Political Theory, May 1995, 304-329.
  • Dan Avnon, "Parties Laws in Democratic Systems of Government."  Journal of Legislative Studies, 1:2, 283-30, 1995.

 

 

קראו פחות
שלמה אהרונסון

שלמה אהרונסון ז"ל

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

 

שלמה אהרונסון ז"ל נולד בתל אביב בשנת 1936. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובגרמניה. כיהן כמרצה במחלקה למדע המדינה, כמנהל המרכז ללימודים אירופיים וכראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. כיהן ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס, וחבר מחקר בקבוצת עבודה לדיון בסכסוך הישראלי-ערבי במכון לרמן בניו יורק. היה פעיל באגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה פוליטית, שימש חוקר אורח בספריית הקונגרס בוושינגטון ובמוזיאון השואה. לימד באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו.

 

במקביל לקריירה האקדמית שלו שימש אהרונסון כעורך חדשות בקול ישראל וכתב צבאי ברשת של קול ישראל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, וכן היה מנהל החדשות בצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, כתב רשות השידור ליד הקהילה האירופית בבריסל וכתב גלי צה״ל בוושינגטון. בנוסף, שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה בישראל ומחוצה לה, ובעיתונות הישראלית והגיש את התוכניות ״הערכת מצב״ ברשת ב׳ של קול ישראל ו״חכמים בלילה״ בגלי צה״ל. בבחירות 1981 היה מועמד לכנסת מטעם סיעת תל"ם בראשות משה דיין.

 

הוא הרבה לכתוב מאמרים בעיתונות הישראלית, היה פרשן מבוקש בכלי התקשורת בארץ ובעולם, הרבה להתראיין ברדיו ובטלוויזיה והיה כתב רשות השידור ליד הקהילה האירופית בבריסל.

 

אהרונסון הוא מומחה לחקר השואה ופרסם ספרים ומאמרים רבים בעברית, אנגלית וגרמנית. מחקריו זכו לפרסים רבים.

 

מבין פרסומיו:

  •  סבא או חורים שחורים, הוצאת כרמל, 2006       
  • הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון: ערפול, תאוריה ומציאות, 1948 - 1993, ירושלים, אקדמון, 1994, עודכן ב-2006, נכתב מחדש בכותר נשק גרעיני במזרח התיכון 1948-2012,לאור פתיחת הארכיונים ומקורות מידע אחרים ויצא לאור בשנת 2013.
  • דוד בן-גוריון, מנהיג הרנסאנס ששקע, שדה בוקר: המכון למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1999. תרגום מעודכן של הספר לאנגלית יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בנובמבר 2010.
  • Hitler, the Allies, and the Jews, ‏2004, ובמהדורת כיס 2006, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'

היטלר, בעלות-הברית והיהודים, 2006, הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת הקיבוץ המאוחד - מהדורה מעודכנת לקורא העברי, אוגוסט-ספטמבר 2008.

  • המלכודת הנאצית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2011
  • המלחמה הגדולה: פרקים במלחמת העולם הראשונה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2012.
  • מסעותיי במדבר האדום ובמדינות הים, הוצאת רסלינג, 2012
  • Aronson, Shlomo. Levi Eshkol: From Pioneering Operator to Tragic Hero--a Doer. Vallentine Mitchell, 2011
  • נשק גרעיני במזרח התיכון 1948-2013, הוצאת אקדמון 2014.

 

קראו פחות
אריה אונגר

אריה אונגר

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

פרופסור אונגר, יליד גרמניה, עלה ארצה ב-1948. למד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית וכתב דוקטורט באוניברסיטת לונדון. 

 

אונגר היה מרצה אורח ועמית מחקר בבית הספר לכלכלה ומדע המדינה של לונדון (L.S.E.),  Hoover Institution בארה"ב והמכון הפדרלי ללימודים מזרח אירופאים בגרמניה.  הוא כיהן כראש המחלקה למדע המדינה ובשנת 2000 הוענקה לו תעודת הוקרה על מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.

מחקריו של פרופסור אונגר  התמקדו בפוליטיקה של משטרים טוטליטריים.

 

 

 

מבין ספריו:

  • The Totalitarian Party: Party and People in Nazi Germany and Soviet Russia, Cambridge   University Press, 1974
  • Constitutional Development in the USSR: A Guide to the Soviet Constitutions, Methuen, 1981
קראו פחות
Yair Oshrov

יאיר אושרוב

דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת המחקר: The political economy of occupational licensing: The expansion of regulatory capitalism
מנחה: פרופ' דוד לוי-פאור
תכנית תל"ם

Yair is a PHD candidate of the Advanced Research-Studies Program ("Telem") of the Department of Political Science at the Hebrew University of Jerusalem. His field of interests includes political economy, regulatory governance, public policy and sociology and politics of professions.

ירון אזרחי

ירון אזרחי ז"ל

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

 

ירון אזרחי ז"ל נולד בשנת 1940 בתל אביב. למד פילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד בארה״ב. בתקופת לימודיו שימש יועץ למדיניות המדע של ארצות הברית בבית הלבן ובאקדמיה הלאומית למדע בוושינגטון. כיהן כפרופסור במחלקה למדע המדינה, כעמית מחקר במכון למחקר מתקדם במדעי ההתנהגות בסטנפורד וכעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וכן כחבר בוועדה האקדמית של המכללה לביטחון לאומי. אזרחי שימש כפרופסור אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, באוניברסיטת דיוק, הרווארד, פרינסטון, בראון ובמכון רוקפלר. בנוסף, כיהן אזרחי כיועץ למדיניות מדע בישראל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והשתתף כחבר המועצה למדיניות מדע של נשיא המדינה בתקופת כהונתו של הנשיא אפרים קציר.  בשנת 2009 זכה בפרס על מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה. 

 

כאינטלקטואל ציבורי  עסק אזרחי רבות באיומים על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. בשנות ה-80 היה שותף פעיל בשיחות שהתקיימו באירופה עם אינטלקטואלים פלסטינים כחלק משיחות שלום. במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה עסק בסכנות הנובעות מהעדר תשתית דמוקרטית-ליברלית בישראל ובהשפעת הבעלות הצולבת בשוק התקשורת הישראלי. ירון השתתף בכתיבת הצעת "חוקה בהסכמה" במסגרת ועדה שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. כחלק ממיזם זה כתב אזרחי יחד עם פרופסור מרדכי קרמניצר את הספר "ישראל לקראת דמוקרטיה חוקתית" (2001).  אזרחי היה גם ממקימי כתב העת הביקורתי בענייני תקשורת "העין השביעית".  הופיע רבות בעיתונות ובתקשורת הישראלית והבינלאומית.

 

אזרחי היה פילוסוף פוליטי בעל שם עולמי.  במחקריו עמד על הקשרים שבין מדע ופוליטיקה, וחשף את תפקידם המכונן של הדימיוּנים הפוליטיים בעיצוב המשטר. הוא הראה כיצד צמח הדמיון הדמוקרטי מערש הנאורות, ותיאר את הדמוקרטיה כאוטופיה קונסטרוקטיבית. / תפקיד האמנויות בעיצוב התרבות הפוליטית העסיק אותו לאורך דרכו המחקרית, והוא אף פרסם במשותף עם רעייתו, פרופ' רות הכהן-פינצ'ובר, חיבור מקיף אודות אופני גיוסה של אמנות המוזיקה במשטרים פוליטיים שונים או חתירתה כנגדם.   בספרו האחרון, אותו השלים על ערש דווי, הצביע על השורשים האפיסטמולוגיים והקוסמולוגיים של משבר הדמוקרטיה בראשית המאה ה-21.

 

ירון הלך לעולמו בינואר 2019.

 

 

מבין פרסומיו:

 

  • ירון אזרחי ורות הכהן-פינצ'וברלהלחין כוח, לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוזיקה לפוליטיקה במערב. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2017
  • בעלות צולבת - שליטה ותחרות בשוק התקשורת הישראלי: היבטים כלכליים ומשפטיים והשלכותיהם על הדמוקרטיה הישראלית (עם זוהר גושן ושמואל לשם) ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2003
  • ישראל לקראת דמוקרטיה חוקתית: עקרונות לתיקון מדינה ומשטר (עם מרדכי קרמניצר) ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2001.
  • Can Democracy Recover? The Roots of Crisis (Cambridge: Cambridge University Press, 2024).
  • Imagined Democracies: Necessary Political Fictions (New York: Cambridge University Press, 2012)
  • Rubber Bullets: Power and Conscience in Modern Israel (New York: Farrar, Straus and Giroux, 1997; paperback:, Berkeley: University of California Press, 1998).
  • The Descent of Icarus: Science and the transformation of Contemporary Democracy Harvard University Press, 1990

 

קראו פחות
עמית איזנמן

עמית איזנמן

דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת המחקר: האנטי-נאורות הסקוטית: הפוליטיקה של חוג החכמים באברדין (1758-1773)
מנחה: ד"ר ניקול הוכנר וד"ר יפתח אלעזר
תכנית תל"ם
Chen Elisha

חן אלישע

דוקטורנטית, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת המחקר: שימוש ביוריסטיקות בעת קבלת החלטות בהצבעה
מנחים: פרופ' אלכס מינץ (המרכז הבינתחומי הרצליה) ופרופ' דוד לוי-פאור
תום אלפיה

תום אלפיה

דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת המחקר: חופש בהגותה של חנה ארנדט
מנחים: פרופ' דן אבנון וד"ר יפתח אלעזר
תכנית תל"ם

יאיר אמיתי

יאיר אמיתי

דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת מחקר - אידיאולוגיה או רגשות: כיצד קיטוב רגשי משפיע על התנהגות בוחרים וקיטוב אידיאולוגי של האליטה
מנחה: פרופ' אורית קדר
תכנית תל"ם
רפאל אפריאט

רפאל אפריאט

דוקטורנט, המחלקה למדע המדינה
נושא עבודת המחקר: השפעות השיח מפלג בתקשורת על עמדות הבוחרים וקיטוב פוליטי
מנחה: פרופ' לילך ניר
תכנית תל"ם
בנימין אקצין

בנימין אקצין ז"ל

פרופסור אמריטוס, המחלקה למדע המדינה

 

קרא עוד

 

בנימין אקצין ז"ל נולד ב-1904 בריגה. למד מדע המדינה והשלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת וינה, וכן קיבל תואר למשפטים מאוניברסיטת פריז ותואר דוקטור למשפטים נוסף מאוניברסיטת הרווארד.

אקצין הוא מיוזמי ומקימי החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו במשך עשור. בנוסף, נמנה עם מייסדי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה וכיהן כדיקן הפקולטה. הוא ממקימי אוניברסיטת חיפה והרקטור הראשון שלה. קיבל דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. אקצין הוא חתן פרס ישראל למדעי המשפט (1967). אקצין היה מרצה אורח ברבות מהאוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ואירופה.

קודם עלייתו ארצה היה מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית ומזכירו המדיני של זאב ז׳בוטינסקי, ואף נבחר לנשיא התנועה הציונית החדשה שהקים ז׳בוטינסקי. בראשית שנות ה-40 עמד בראש הלשכה המדינית של ״ועד החירום הציוני אמריקני״ בארה״ב.

אקצין התמחה בתורת המשטרים והזיקה בין המציאות המדינית לביטוייה המשפטיים-קונסטיטוציוניים.

 

מבין פרסומיו:

  • "עיקרי המינהל הציבורי", הוצאת דביר – (1952)
  • "תורת המשטרים", הוצאת אקדמון - הוצאת הסטודנטים באוניברסיטה העברית (1967).
  • "לאומים ומדינות", הוצאת עם עובד
  • "סוגיות במשפט ובמדינאות", הוצאת מאגנס (1966)
  • "יסודות המדינאות הבינלאומית", הוצאת אקדמון (1984)
  • "הצעת חוקה למדינת ישראל"
  • "תכנון לאומי בישראל", הוצאת המדרשה למינהל (1966)
  • "הסטאטוס הפוליטי של יהדות התפוצות", הוצאת המכון ליהדות זמננו (1966)
  • "הבדלי יסוד בגילויי ההתבוללות בתקופה הבתר אמאנסיפציונית והעידן הנוכחי", הוצאת האוניברסיטה העברית
  • "מריגה לירושלים", הוצאת הספרייה הציונית על יד ההסתדרות העולמית (1989) - ספרו האוטוביוגרפי שפורסם לאחר מותו

 

קראו פחות