בנימין אקצין ז"ל נולד ב-1904 בריגה. למד מדע המדינה והשלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת וינה, וכן קיבל תואר למשפטים מאוניברסיטת פריז ותואר דוקטור למשפטים נוסף מאוניברסיטת הרווארד.

אקצין הוא מיוזמי ומקימי החוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ועמד בראשו במשך עשור. בנוסף, נמנה עם מייסדי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה וכיהן כדיקן הפקולטה. הוא ממקימי אוניברסיטת חיפה והרקטור הראשון שלה. קיבל דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. אקצין הוא חתן פרס ישראל למדעי המשפט (1967). אקצין היה מרצה אורח ברבות מהאוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ואירופה.

קודם עלייתו ארצה היה מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית ומזכירו המדיני של זאב ז׳בוטינסקי, ואף נבחר לנשיא התנועה הציונית החדשה שהקים ז׳בוטינסקי. בראשית שנות ה-40 עמד בראש הלשכה המדינית של ״ועד החירום הציוני אמריקני״ בארה״ב.

אקצין התמחה בתורת המשטרים והזיקה בין המציאות המדינית לביטוייה המשפטיים-קונסטיטוציוניים.

מבין פרסומיו:

• "עיקרי המינהל הציבורי", הוצאת דביר – (1952)
• "תורת המשטרים", הוצאת אקדמון - הוצאת הסטודנטים באוניברסיטה העברית (1967).
• "לאומים ומדינות", הוצאת עם עובד
• "סוגיות במשפט ובמדינאות", הוצאת מאגנס (1966)
• "יסודות המדינאות הבינלאומית", הוצאת אקדמון (1984)
• "הצעת חוקה למדינת ישראל"
• "תכנון לאומי בישראל", הוצאת המדרשה למינהל (1966)
• "הסטאטוס הפוליטי של יהדות התפוצות", הוצאת המכון ליהדות זמננו (1966)
• "הבדלי יסוד בגילויי ההתבוללות בתקופה הבתר אמאנסיפציונית והעידן הנוכחי", הוצאת האוניברסיטה העברית
• "מריגה לירושלים", הוצאת הספרייה הציונית על יד ההסתדרות העולמית (1989) - ספרו האוטוביוגרפי שפורסם לאחר מותו

רפאלה בילסקי התמחתה בפילוסופיה פוליטית ופרסמה בין השאר מאמרים בנושאי החירות, השוויון והצדק החברתי. עבודותיה נגעו מעבר למדע המדינה, והיא פרסמה ספרים פופולריים על מקסום האושר וחתולי רחוב, שזכו לאהדה רבה.

היא התחקתה בעבודתה אחרי מדינת הרווחה, היווסדות המצפון החברתי, ואישיויות פוליטיות ישראליות רבות. בספרה "לצד שמעון" היא הביאה את סיפור הפריימריז במפלגת העבודה, הפעם הראשונה בישראל בה מפלגה בחרה את יושב הראש שלה ומועמדה לראשות הממשלה, מתוך מקומה כמדענית מדינה וכחברה במטה הבחירות של שמעון פרס בו כיהנה כיו"ר מטה הסקרים. בילסקי מילאה תפקידים ציבוריים רבים, בהם יו"ר המועצה הלאומית לבריאות וחברה וממלאת מקום יו"ר המועצה לתכנון חברתי של יד ראש הממשלה. היא הצטרפה לעבודה לאחר המהפך ב1977, ומאז הייתה חברת מרכז המפלגה.

בילסקי הלכה לעולמה בשנת 2018

בין עבודותיה:
 

• בן חור, ר. (1977). מדיניות הרווחה בישראל. הוצאת האוניברסיטה העברית.
• בן חור, ר.  (1988) כל יחיד הוא מלך : המחשבה החברתית והמדינית של זאב ז’בוטינסקי. דביר.
• בן חור, ר. (1994). מושגים ומישוג במדע המדינה. הוצאת האוניברסיטה העברית.
• בן חור. (2000). אלימות בחברה הישראלית הסברים אפשריים. מרכז מורשת בגין.
• בן חור, ר. (2004). מקסם האושר : חקר האושר - משמעויות, תוצאות ומסקנות. כרמל.
• בן חור, ר. (2007). חתולי הרחוב שלי. כרמל.

עמנואל גוטמן ז"ל נולד בעיר מינכן בגרמניה בשנת 1924. למד באוניברסיטה העברית היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל ואנגלית. למד תואר שני ושלישי במדע המדינה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ממנה קיבל דוקטורט בשנת 1958. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה ולימד בה במשך 49 שנים, עד ליציאתו לפנסיה.

גוטמן שימש כעמית מחקר ופרופסור אורח במוסדות רבים בעולם, ביניהם באוניברסיטאות בבריטניה, גרמניה, פינלנד, ארצות הברית וקנדה. בשנת 2004 קיבל פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.

בצעירותו התגייס גוטמן לארגון ה״הגנה״ ושירת בתפקידים מנהליים בירושלים. ב-1944 התגייס ל״בריגדה היהודית״. עם סיום מלחמת העולם השנייה נשלח להולנד ובלגיה שם עזר לעלייה ב׳ לארץ. ב-1947 לימד ב״סמינר רוטנברג״ במחנות המעפילים בקפריסין ושימש גם כמנהל הסמינר.

גוטמן היה מראשוני החוקרים בתחום מדע המדינה באוניברסיטה העברית ונחשב למומחה לחקר המערכת הפוליטית בישראל. מחקריו עסקו במערכת הפוליטית הישראלית, במפלגות ישראליות ובסוציולוגיה הפוליטית של ישראל. הוא נחשב כמי שהניח את התשתית להוראת התחום והעמיד דורות של תלמידים.

פרופ' גוטמן הלך לעולמו בדצמבר 2022

 

מבין כתביו:

• משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), מוסדות ותהליכים פוליטיים בישראל, ירושלים, אקדמון, 1971.
• ש"נ אייזנשטדט, עמנואל גוטמן ויעל עצמון (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, תל אביב, עם עובד, 1976.
• משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), המערכת הפוליטית הישראלית, תל אביב, עם עובד, 1979.
• עמנואל גוטמן, "ההכרזה ויישומה", בספר: יעל חבר (עורכת), ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ירושלים, משרד החינוך, התרבות והספורט/מרכז ההסברה/שרות הפרסומים, 1999.
• Dan Caspi, Abraham Diskin and Emanuel Gutmann, The Roots of Begin's Success: The 1981 Israeli Elections, London, .Croom Helm,1984