דן הורוביץ נולד בשנת 1928 בתל אביב. למד משפטים וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. לאחר שובו לארץ כיהן כחבר סגל במחלקות למדע המדינה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שם גם הועלה לדרגת פרופסור.

בצעירותו היה דן הורוביץ חבר בפלמ"ח ולחם במלחמת יום הקוממיות. במהלך המלחמה נפל בשבי הירדנים בקרב על גוש עציון, וישב כשנה בשבי באום מפרק שבירדן. בעת לימודיו שימש ככתב הפרלמנטרי של העיתון ״דבר״. בראשית שנות השישים, נמנה עם מייסדי החוג הרעיוני ״מן היסוד״, ולקראת סוף שנות השבעים היה בין מייסדי חוג 77 במפלגת העבודה, בה היה חבר מרכז.

הורוביץ הוא מחשובי חוקרי החברה והפוליטיקה הישראלית. מחקריו עסקו בין השאר בתורת הביטחון הישראלי, התרבות הפוליטית הישראלית, ויחסי הגומלין בין התרבות, הפוליטיקה והחברה. מחקריו זכו לפרסום רחב והשפיעו השפעה רבת משמעות.

מבין ספריו:

• דן הורוביץ, שנה בסוגריים: מגוש-עציון לשבי הלגיון, הוצאת ספרית פועלים/ספרי משלט, 1949. מהדורה מצולמת (של הספר שראה אור ב-1949) בעריכת אלי שילר, בתוספת הקדמה וכעשרים צילומים מקוריים ממחנה השבויים אום אל ג'בל, שרובם רואה כאן אור לראשונה. ירושלים, הוצאת אריאל, 2008
• אליהו חסין ודן הורוביץ, הפרשה: פרשת הביש, הוצאת עם הספר, תל אביב, 1961
• דן הורוביץ ומשה ליסק, מישוב למדינה: יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהיליה פוליטית, עם עובד, תל אביב, 1977
• דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס-יתר, עם עובד, תל אביב, 1990
• דן הורוביץ, תכלת ואבק: דור תש"ח - דיוקן עצמי, כתר, ירושלים 1993

גדי וולפספלד הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה וכיום פרופסור וראש התכנית ללימודי תואר שני בתחום ״תקשורת ומדיה חדשים״ בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן. למד מדע המדינה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה״ב. כיהן כפרופסור במחלקה למדע המדינה וכראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית. כיהן כיו״ר מחלקת התקשורת הפוליטית באגודה האמריקנית למדע המדינה וכמנהל מכון לוי אשכול לחקר החברה, הכלכלה והמדיניות בישראל. שימש כפרופסור ועמית מחקר במכונים ואוניברסיטאות בעולם, ביניהם מכון ארה״ב לשלום בוושינגטון, אוניברסיטת הרווארד ו- MIT. זכה בפרסים על עבודתו המחקרית ועל הישגיו בתחום ההוראה. בשנת 2017 קיבל את פרס הקריירה המוערכת על שם מורי אידלמן מטעם אגודת התקשורת הפוליטית של איגוד מדעי המדינה האמריקאי.

וולפספלד נחשב מומחה לתקשורת פוליטית. מחקריו מתרכזים בתפקיד התקשורת בסכסוכים פוליטיים ובתהליכי שלום. הוא פרסם מחקרים רבים על נושאים אלו וכן שישה ספרים.

מבין ספריו:

• Making Sense of Media and Politics: Five Principles in Political Communication, N.Y.: Routledge (2011).
• Media and the Path to Peace, Cambridge, U.K.: Cambridge University Press (2004). Political Communication in a New Era: A Cross-National Perspective, (with Philippe Maarek, Eds.). London, U.K.: Routledge, (2003).
• Media and Political Conflict: News From the Middle East, Cambridge, U.K.: Cambridge University Press (1997).
• Framing the Intifada: Media and People, (with Akiba Cohen, Eds.), Norwood, N.J.: Ablex Press, (1993).
• The Politics of Provocation: Participation and Protest In Israel, Albany, N.Y.: State University of New York Press, (1988).
• Wolfsfeld, G., Sheafer, T., and Althaus S. (2022), Building Theory in Political Communication: The Politics-Media-Politics Approach. N.Y.: Oxford University Press.
• Wolfsfeld, G., (2022)  Making Sense of Media and Politics: Five Principles in Political Communication (Second Edition), N.Y.: Routledge