check
מסלול דו חוגי/ חד חוגי: מסלול משותף של מדע המדינה עם כל חוג אחר לבחירתכם/ן | המחלקה למדע המדינה

מסלול דו חוגי/ חד חוגי: מסלול משותף של מדע המדינה עם כל חוג אחר לבחירתכם/ן

בשנה א' חייבות כל תלמידות/תלמידי המחלקה ללמוד במסלול הדו-חוגי.  תלמידה תהיה רשאית לעבור למסלול חד-חוגי בשנת הלימודים השנייה רק אם עמדה בתנאי המעבר המפורטים בפרק ד' בשנתון הפקולטה. תנאי סף לקבלה להדגשים – עמידה בתנאי מעבר לשנה ב' במחלקה למדע המדינה (מפורט בהמשך).

לימודי הדגש במנהיגות חברתית חינוכית לתלמידות/תלמידי מדע המדינה וחינוך

לימודי הדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

לימודי הדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית

לימודי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית

לימודי הדגש בסכסוכים ואלימות

לימודי הדגש בתיאוריה פוליטית: ערכים ואידיאולוגיות

תוכנית הלימודים הדו חוגי / חד חוגי במחלקה למדע המדינה מכשירה את הסטודנטיות והסטודנטים בצורה יסודית ומעמיקה לחקירה משמעותית והבנה רחבה של העולם הפוליטי על-ידי המרצות/ים והחוקרות/ים הטובות/ים ביותר בארץ בתחום מדע המדינה. אנו מאמינות/ים שלמידת היסודות עליהן נבנתה הפוליטיקה, מאז ימיו של אפלטון ועד ימינו אנו, מכינה את הסטודנטים/ות בצורה הטובה ביותר להשתלב בעולם הפוליטי ובממשל הציבורי. המסלול מציע העמקה באבני היסוד של מדע המדינה וכולל תוכנית מתמחים, הדגשים בנושאים שונים וחניכה מקצועית.

איך זה עובד?

  • היקף תוכנית הלימודים שלנו במסלול הדו-חוגי עומד על 56 נ"ז מחלקתיות, כולל עבודה סמינריונית. במעבר למסלול החד-חוגי סף הנ"ז המחלקתיים עולה
  • בנוסף, כל סטודנט/ית צריכ/ה ללמוד קורסים בהיקף של 4 נ"ז מתכנית "אבני פינה" ולעשות קורס אינטרנטי קצר ב"הכרת משאבי הספרייה" (ללא נ"ז וללא ציון מספרי). כלומר, סך הלימודים המחלקתיים מגיעים ל-60 נ"ז.
  • תוכנית הלימודים מורכבת מקורסי חובה, קורסי בחירה וקורסי ליבה. במהלך התואר יש ללמוד בין 6-10 נ"ז של קורסי ליבה ולהשלים את מכסת הנ"ז מקורסי הבחירה
  • בשנה ב', כל סטודנט/ית יכול/ה לבחור הדגש לימודים (בהתאם לדרישות של כל הדגש)
  • בשנה ג', כל סטודנט/ית נדרש/ת לעשות סמינר ולכתוב עבודה סמינריונית

תנאי המעבר משנה א' לשנה ב'

כדי לעבור לשנה ב' יש לקבל ציון 60 לפחות בכל אחד מקורסי החובה של שנה א' וציון ממוצע של 70 לפחות. תלמיד/ה החוזר/ת על שנה א' חייב/ת לחזור על כל חובות הקורסים בהם קיבל/ה ציון הנמוך מ-60 (תלמיד/ה החוזר/ת על קורס שבו קיבל/ה ציון של 60 או יותר, תגיע/ה לסיכום בכתב עם מרצה הקורס לגבי חובותיו/ה בנוסף למבחן הסופי). תלמיד/ה החוזר/ת על קורס או קורסים של שנה א' תאשר את תכנית הלימודים שלה מול יועץ הבוגר.

 

אז מה בעצם נלמד כאן?

* הרשימה היא רשימה חלקית ומתעדכנת, כדי לראות את הרשימה במלואה יש להתעדכן בשנתון האוניברסיטה

קורסי המחלקה

קורסי חובה שנה א' (12 נ"ז)

מבוא למדע המדינה (4 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' אבנר דה שליט

תיאור הקורס בקצרה: הקורס מהווה מבוא לחקר פוליטיקה. הפוליטיקה היא תחום רחב מאד, ולכן במהלך הקורס ננסה להגדיר ולהבהיר מהי פוליטיקה. נלמד מושגי מפתח ותיאוריות בולטות המהוות חלק מהקאנון של מדע המדינה. יתרה מכך, נלמד כיצד להבחין בין מחקר אמפירי למחקר נורמטיבי של הפוליטיקה.

מבוא למדע המדינה: תרגיל וכתיבה מדעית (2 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' אבנר דה שליט

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נעמיק ונחזור על החומר שנלמד בקורס "מבוא למדע המדינה", תוך התמקדות ודיון בטקסטים נבחרים בקבוצות קטנות יותר. מעבר לכך, נבין את עקרונות הכתיבה האקדמית והקריאה האקדמית תוך חשיבה ביקורתית, יכולת ניסוח מדויקת וצמצום טענות מורכבות. נבין איך לגשת לקריאת מאמר בצורה יעילה ומהירה תוך הכלה אופטימלית של חומר ומידע.

פוליטיקה השוואתית: מוסדות ותהליכים (2 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' משה מאור

תיאור הקורס בקצרה: פוליטיקה השוואתית היא אחד מתחומי היסוד במדע המדינה. היא מבוססת על ההנחה כי איסוף מידע  והשוואה בין מערכות פוליטיות שונות מרחיבים ומעמיקים את הבנתנו, כאזרחיות/ים וכחוקרות/ים, אודות תופעות פוליטיות ומשפרים את יכולתנו לנתח, להסביר ולעתים אף לחזות את מהלכן. על כן, במהלך הקורס ננתח ונחקור יחד תופעות פוליטיות ותהליכים פנים- מדינתיים, כפי שהם מתרחשים בפועל במערכות פוליטיות שונות בישראל ובעולם. נלמד מהי חשיבה השוואתית ונרכוש כלי מחקר בסיסיים המשמשים חוקרים בתחום. נשאל שאלות כמו מדוע מדינות מסוימות יותר דמוקרטיות מאחרות? מהם ההבדלים בין אינטרסים של מדינה לבין אלו של אומה? מהם התהליכים המובילים למהפכות פוליטיות? מהם המשתנים הקובעים את מידת האפקטיביות של ממשלות? ועוד.

יסודות המחשבה המדינית א' (2 נ"ז)

תיאור הקורס בקצרה: 

שם המרצה: פרופ' דן אבנון

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נעיין במקורות ראשוניים המהווים אבני יסוד בתחום המחשבה המדינית היוונית. ההוראה תשלב הכרות של יסודות פילוסופיים, תרבותיים ופוליטיים של יוון העתיקה,  בדגש על אתונה כערש המשטר הדמוקרטי. לאורך הקורס, נעיין במקורות ראשיים הכוללים הגות פילוסופית פרה-סוקראטית ובעיקר בטקסטים מכוננים של אפלטון (המשפט של סוקרטס + ספר המדינה) וכתבי אריסטו (אתיקה + פוליטיקה).

משטר מדינת ישראל (2 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' שאול שנהב

תיאור הקורס בקצרה: בקורס זה נכיר את המערכת הפוליטית בישראל, עם הרקע לצמיחתה ועם מאפייניה לאורך השנים. במהלך הקורס נלמד בין השאר, על ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל, על רשויות השלטון, על מפת המפלגות ונרכוש ידע והבנה על המערכת הפוליטית בישראל. ננתח סוגיות פוליטיות נבחרות וננסה ללמוד מהן על המשטר של מדינת ישראל.

השתתפות במחקרים (מטלה ללא נ"ז)

שם המרצה: פרופ' פזית בן-נון-בלום

תיאור הקורס בקצרה: כל תלמיד/ה בשנה א' ישתתפו בשלוש שעות מחקר שנתיות במסגרת המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית. לפרטים נוספים ניתן לפנות למעבדה במייל: lab.polpsych@mail.huji.ac.il

הדגשים

בשנה א' חייבות כל תלמידות/תלמידי המחלקה ללמוד במסלול הדו-חוגי.  תלמידה תהיה רשאית לעבור למסלול חד-חוגי בשנת הלימודים השנייה רק אם עמדה בתנאי המעבר המפורטים בפרק ד' בשנתון הפקולטה. תנאי סף לקבלה להדגשים – עמידה בתנאי מעבר לשנה ב' במחלקה למדע המדינה (מפורט בהמשך).

לימודי הדגש במנהיגות חברתית חינוכית לתלמידות/תלמידי מדע המדינה וחינוך

לימודי הדגש במדיניות, רגולציה ומנהל ציבורי

לימודי הדגש בפוליטיקה ישראלית והשוואתית

לימודי הדגש בפסיכולוגיה פוליטית

לימודי הדגש בסכסוכים ואלימות

לימודי הדגש בתיאוריה פוליטית: ערכים ואידיאולוגיות

קורסי חובה שנה ב' (12 נ"ז)

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו (4 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' איתן אלימי

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נתמקד בתהליכי ההתפתחות וההתהוות ההיסטורית של תופעות פוליטיות מרכזיות בנות זמנינו, הן במשור הפנים מדינתי והן במישור החוץ-מדינתי בתחומים שונים: בפוליטיקה מוסדית, בכלכלה, בתרבות, בדמוגרפיה ובחברה. נבין את ההקשר ההיסטורי של מושגים מרכזיים בחקר הפוליטיקה כמו מדינה, משטר בינלאומי, לאומיות, תנועה חברתית וכדומה תוך התמקדות במקום ובזמן ההיסטורי שבו הם התפתחו, כאמצעי להשגת הבנה טובה של פוליטיקה בת זמנינו.

מחשבה מדינית מודרנית (2 נ"ז)

שם המרצה: ד"ר אפרים פודוקסיק / ד"ר ניקול הוכנר

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נכיר את תולדת המחשבה המדינית המודרנית החל מהעת החדשה המוקדמת ואת ההוגים הבולטים המעצבים את עולמנו הפוליטי והדמוקרטי עד היום. דרך הוגות ורעיונות אלו ניחשף למושגי היסוד ולשפה הפוליטית שמאפשרת לנו עד היום לדון בחיי החברה, המוסר והמדינה. מעבר לכך, נתנסה בניתוח ופרשנות של ההוגים ונקיים דיאלוג שוטף בינם לביננו.

מדיניות ומנהל ציבורי (2 נ"ז)

שם המרצה: פרופ' שרון גלעד

תיאור הקורס בקצרה: במהלך קורס זה נלמד את שלבי הליך המדיניות, את ההקשרים הפוליטיים המשפיעים על עיצוב המדיניות, ואת הגורמים לשינוי וליציבות במדיניות. כמו כן, נרכוש כלים מושגיים ותאורטיים כדי לחקור ולנתח את האופן שבו מדיניות ציבורית מתעצבת, ממוסדת ומשתנה

שיטות וגישות ביחסים בין-לאומיים ובמדע המדינה (2 נ"ז)

שם מרצה: ד״ר דבורה מנקין

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נלמד כיצד מתבצע מחקר אמפירי במדע המדינה וביחב״ל, איזה כלים נדרשים לכך, ומהן השיטות השונות המשמשות לביצוע מחקר מסוג זה. נחשף למגוון גישות וטכניקות מחקר הנהוגות במדעי החברה בכלל ובחקר הפוליטיקה בפרט, ונרכוש כלים בסיסיים לעריכת מחקר אמפירי. מעבר לכך, נתנסה בתכנון מחקר עצמאי וניישם חלק מהשיטות הנלמדות.

(תלמיד/ה הלומד/ת "שיטות מחקר" במחלקה אחרת לא ילמד/ תלמד קורס זה ובמקומו יידרש/תידרש ללמוד את אחד מקורסי הבחירה או הליבה המוצעים במחלקה להשלמות מכסת הנקודות)

גישות מחקר וסטטיסטיקה במדע המדינה וביחב"ל (2 נ"ז)

שם מרצה: פרופ' רענן סוליציאנו-קינן.

תיאור הקורס בקצרה: קורס זה הינו שלב ב' של "שיטות וגישות ביחסים בין-לאומיים ובמדע המדינה". בעוד שבחלקו הראשון של הקורס התמקדנו בעיקר בהכרה עיונית של טקסטים וחומרים העוסקים בתהליך ייצור הידע במדעי החברה, הדגש בחלקו השני של הקורס הנו היישום של החומרים. ביתר פירוט, הדגש העיקרי הפעם הוא בהיבטים היישומיים – איסוף נתונים ועיבודם, יחד עם הכרת תוכנות מחשב וכן עקרונות ומבחנים של סטטיסטיקה בסיסית.

(תלמיד/ה הלומד/ת  "שיטות סטטיסטיות" במחלקה אחרת במדעי החברה, בבית הספר לחינוך או בבית הספר למנהל עסקים לא תלמד/ילמד קורס זה ותידרש/ידרש ללמוד במקומו את אחד מקורסי הבחירה או הליבה המוצעים במחלקה)

קורסי ליבה

בחירות ושיטות בחירה

שם המרצה: פרופ' ראובן חזן

תיאור הקורס: במהלך הקורס נחשף לניתוח השוואתי של חוקי בחירות כלליות ושל תוצאותיהם הפוליטיות. לסטודנטים יוצגו מושגי היסוד, המתודולוגיה, והתיאוריות בהם משתמשים לצרכי ניתוח של שיטות בחירה דמוקרטיות. הדגש יושם על מיפוי וסיווג, על הסברים הנגזרים ממודלים, ועל הבדלים בתפקודן והתנהגותן של מפלגות פוליטיות ונציגיהן הנגזרים מתוך הבדלים בין חוקי בחירות בהם נעשה שימוש במדינות שונות. כמו כן נתייחס גם לבחירות תוך-מפלגתיות, להבדיל מבחירות בין-מפלגתיות, דהיינו שיטות בחירת מועמדים אשר בהם נעשה שימוש במפלגות שונות והשלכותיהן.

ביטחון ואי ביטחון במזרח התיכון

שם המרצה: פרופ' אורן ברק

תיאור הקורס: ביטחון באופן כללי והמגזר הביטחוני (הצבא ושירותי הביטחון האחרים) בפרט הם גורמים קריטיים כאשר מנסים להבין התפתחויות בעבר ובהווה במזרח התיכון , ובכלל זה אירועי" האביב הערבי". במהלך הקורס נדון במערכת היחסים בין המדינה, החברה והביטחון במדינות האזור; בסוגים השונים של שחקנים הפועלים בתחום הביטחון הלאומי, ובכלל זה שליטי המדינות, אליטות צבאיות, רשתות ביטחוניות בלתי פורמאליות ו"מדינות עמוקות" , ושחקנים לא-מדינתיים אלימים; וכן בסכסוכים בין מדינות, בתוך מדינות וסכסוכים חוצי-גבולות. יחד נזהה, ננתח ונבקר תיאוריות ומושגים בסיסים בביטחון ואי- ביטחון במזרח התיכון.

יסודות המחשבה המדינית ב': מרומא עד כיבוש אמריקה

שם המרצה: ד"ר דניאל שוורץ

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר את התפתחות המחשבה הפוליטית מהרפובליקה הרומית ועד כיבוש אמריקה עם דגש על הפילוסופיה הפוליטית של ימי הביניים. נבין כיצד התיאוריות המודרניות של זכויות, קניין וחירות מקורן דווקא במחשבה הפוליטית של ימי הביניים. כמו נכיר את הרעיונות, מושגים והקשרים היסטוריים שמאחורי המחשבה הפוליטית של ימי הביניים.

מבוא לכלכלה פוליטית

שם המרצה: ד"ר שירי כהן

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעסוק במחלוקות המרכזיות הנוגעות בקשרים שבין ממשל ומדיניות לכלכלת המדינה. במסגרת הקורס נדון בנושאים מרכזיים בתחום ובהם: קפיטליזם, שוק חופשי, כשלי שוק, צמיחה כלכלית, מדינת רווחה, גלובליזציה, מדיניות מקרו-כלכלית, אי-שוויון, משברים כלכליים ועוד, תוך התמקדות בציר של נימוקים בעד ונגד התערבות המדינה בשוק. לאורך הקורס נקרא בעיקר טקסטים עכשוויים בתחום.

***הקורס אינו פתוח לתלמידות/י מדע המדינה שהחוג השני שלהן/ם הוא כלכלה/ לתלמידות/י פכ"מ.

מבוא לפסיכולוגיה פוליטית

שם המרצה: ד"ר פזית בן נון בלום

תיאור הקורס: במהלך הקורס נחשף לענף הפסיכולוגיה הפוליטית, ענף אקדמי מסעיר ובינתחומי הבוחן סוגיות פוליטיות באמצעות תיאוריות ושיטות מחקר מתחום הפסיכולוגיה. בתחילת הקורס נסקור הענף ואת הכלים המאפיינים אותו. משם נעבור לבחינת השפעת הסיטואציה האישיות על התנהגות פוליטית ברמת הציבור והאליטות. לאחר מכן נתרכז בפסיכולוגיה של גיבוש עמדות פוליטיות ברמת הפרט. לבסוף, נתייחס לשורשים הפסיכולוגיים של סכסוכים פוליטיים ושל יחסים בין קבוצות. במהלך הקורס נשאל שאלות כמו: כיצד אנשים מגבשים עמדות פוליטיות, מה מניע מתיחות בין קבוצות ואיך המצב בו אנו נמצאים משפיע על נטייה לאלימות?

מגדר ופוליטיקה

שם המרצה: אורית קידר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נדון בסוגיות של מגדר ופוליטיקה כגון ייצוגיות פרלמנטרית, מגדר והצבעה, והשתתפות פוליטית. נכיר את הספרות המנתחת את הקשר שבין מגדר לפוליטיקה וננתח פוליטיקה דרך פריזמה מגדרית.

מהפכת האינפורמציה: מידע וארגונים- היבטים משווים

שם המרצה: פרופ' אלון פלד

תיאור הקורס: במהלך הקורס נסקור את צמיחת המידע כמקור הארגוני החשוב ביותר בשלהי המאה ה-20. הקורס יבחן כיצד ארגונים ציבוריים ופרטיים אוספים, מאחסנים, מנתחים ומשתמשים במידע. נושאי הקורס יכללו: מהפכת האינפורמציה כמהפכה התעשייתית השלישית; תפקידן של מערוכת מידע בעיצוב מחדש של התאגיד; היתרון התחרותי של ארגונים מבוססי ידע; הסבתם של נתונים למידע וידע; בעיית שיתוף האינפורמציה בין ארגונים ממשלתיים; רעיון זירת הסחר במידע אלקטרוני ממשלתי.

משפט חוקתי ופוליטיקה

שם המרצה: פרופ' מנחם הופנונג

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר את המתודה המשפטית ואת הכללים החוקתיים והחוקיים המנחים את פעולות רשויות המדינה. נדון מעמדה של הרשות השופטת כמוסד פוליטי והקשר בין הבאת נושאים ציבוריים להכרעה שיפוטית לבין דפוסי החלטות פוליטיות ומנהליות, לרבות החלטות הנוגעות לעיצוב דמותה של הרשות השופטת. כמו כן, נסקור את מאורעות מכוננים והחלטות פוליטיות ומשפטיות שעיצבו את ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל.

סוגיות בפוליטיקה השוואתית

שם המרצה: פרופ' גדעון רהט

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר סוגיות שונות בפוליטיקה השוואתית ונבין את האתגרים שעומדים בניתוח הפוליטיקה החל ממיפוי, סיווג ומדידה ועד ניתוח ועיצוב המלצות. בנוסף, נבין כיצד החוקרות/ים מתמודדות/ים עם אתגרים אלו. כמו כן, נבחן נושאים מגוונים ושונים בפוליטיקה השוואתית כגון מדידת דמוקרטיה וסיווג משטרים דמוקרטיים, פנים שונים של פוליטיקה מפלגתית, משאלי עם ועוד.

בחירות: שיטת בחירה, התנהגות בוחרים ומערכות מפלגתיות בהיבט השוואת

שם המרצה: פרופ' אורית קידר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נדון בנושאים קלאסיים וסוגיות עכשוויות בפוליטיקה אלקטוראלית כגון: מערכות מפלגות, ייצוגיות, מעמד והצבעה. כמו כן, נקרא בצורה ביקורתית מחקרים בנושא וננתח אותם.

*** הקורס נלמד באנגלית.

מחשבה מדינית בת זמננו

שם המרצה: אבנר דה שליט

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעסוק במספר נושאים, שהעסיקו את הפילוסופים הפוליטים מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, בעיקר בעולם המערבי. נדון במושגי הייסוד במחשבה המדינית, כמו חירות דמוקרטיה וצדק, כפי שנותחו ובוארו על ידי פילוסופים פוליטים בני זמננו וכן נדון ברעיונות פוליטיים וזרמי מחשבה שפותחו בתקופה זו (כמו פמיניזם, רב תרבותיות, עלייתה של מדינת הרווחה, ועוד).

קורסי בחירה

אירופה במשבר

שם המרצה: ד"ר אודליה אושרי

תיאור הקורס: במהלך הקורס נדון בזהות האירופית ובאתגרים ליצירתה. תחילה נבחן את האבולוציה של המושג בתפקיד המיוחס לו ובתופעותיו הפוליטיות. לאחר מכן, נדון באתגרים שונים, מרכזין ועכשוויים ביצירת זהות אירופית משותפת: הגירה, לאומנות ועליית כוחו של הימין הקיצוני. נעסוק בדינמיקות העשויות לגרום להתנגדות להגירה וכמו כן נבחן גישות כלכליות והסברים תרבותיים שונים התומכים או מתנגדים להגירה. נשאל שאלות שונות אודות ההגירה באירופה: מדוע אנו עדות/ים לתגובת נגד נרחבת בכל מה שקשור בהגירה וברב-תרבותיות בכלל ובמהגרים מוסלמים בפרט? כיצד הגירה קשורה בשינוי מערכת המפלגות והופעת הימין הקיצוני במערב אירופה? מה השפעת הגירה על דעת הקהל ועל הזהויות הלאומיות והעל-לאומיות של אזרחים אירופיים?

אסטרטגיה

שם המרצה: פרופ' אלון פלד

תיאור כללי של הקורס: במהלך הקורס נתעמק בשאלות שונות מתחום האסטרטגיה: מה המאפיינים הייחודיים של חשיבת אסטרטגיה רבתי המבדילים חשיבה זו מדפוסי מחשבה אחרים? מהם העקרונות הנצחיים הנכונים לכל זמן ומקום של תכנון אסטרטגיה רבתי טוב? מה התפקיד של מקריות, הפתעה, יצירתיות ומדע בתכנון והוצאה לפועל של אסטרטגיה רבתי מוצלחת? מי הן/הם האסטרטגיות/ם-רבתי וכיצד הן/הם מכשירות/ים את עצמן/ם לחשוב ולפעול כך? ועוד... כמו כן, נבחן זאת דרך קריאה ומשחקי תפקידים של מקרי אירוע בתחום המלחמה (המלחמה הפלפונסית והמלחמה הפונית השנייה), בנין אומה ושחרור לאומי (המקרים של בן גוריון, לי קואן יו, גאנדי ומנדלה), שלום ודיפלומטיה (המו"מ בין מצרים וישראל אחרי מלחמת יום כיפור), ואפילו יזמות עסקית (האסטרטגיה-רבתי של סרגיי ברין, לארי פייג', סטיב ג'ובס וחברות גוגל ואפל).

ג'אז ופוליטיקה

שם המרצה: מר נדב הבר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נסקור את מוזיקת הג'אז שכן הג'אז היא התוצאה המוסיקלית של המפגש הטעון בין העבדים האפריקאים בארה"ב וצאצאיהם האזרחים לבין החברה הלבנה אליה הובאו בכוח. נבחן את התהליכים הפוליטיים שהשפיעו על התפתחות הג'אז, השפעת המוזיקה על מאבקים חברתיים ופוליטיים במהותם וההיבטים הפוליטיים במוזיקה עצמה. נכיר גישות ניתוח ביקורתיות של התפתחויות בתחומי היצירה האנושית בכלל ובמוזיקה בפרט, כביטויים אנושיים שמהווים חלק ממאבקי כוחות פוליטיים. במהלך הקורס יושמעו קטעים מהקלטות היסטוריות ויוקרנו חלקים רלוונטיים מסרטים העוסקים בהתפתחות מוזיקת הג'אז ושילובה בתהליכים חברתיים - פוליטיים.

דו-לאומיות בישראל/פלסטין: מושגי מפתח והכוח של התיאוריה

שם המרצה: ד"ר בשיר בשיר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן מושגים שונים כמו הזכות להגדרה עצמית, ריבונות, מדינת הלאום, צדק מאחה, פוליטיקה של פיוס ופדרליזם כפי שהם מתבטאים בסכסוך הפלסטיני ישראלי. כמו כן נבחן את התפתחותן של אלטרנטיבות פוליטיות ומוסדיות ל"היגיון החלוקה" שהנחה ומנחה עד עכשיו את הניסיונות ליישב את הסכסוך פלסטיני-ישראלי. יתרה מכך, נבדוק האם ישנן תיאוריות פוליטיות מודרניות שעשויות להצביע על כיוונים חדשים ליישוב הסכסוך ישראלי-פלסטיני.

***הקורס נלמד באנגלית

דת ומדינה בישראל: פרספקטיבות היסטוריות ופילוסופיות

שם המרצה: ד"ר לורה ורטון

תיאור הקורס: במהלך הקורס נתייחס למתח בין דת ומדינה הן מבחינה היסטורית והן מבחינה פילוסופית. נסקור את המצב הקיים בישראל לאור הסדרים ישנים וחדשים הקיימים בין פוליטיקאיות/ים לאנשי דת ובהשוואה להסדרים דומים במדינות שונות. נכיר ונעריך גישות שונות לניהולי שירותי דת במדינות ונקיים התאמה של שיטות שונות ליחסי דת ומדינה בישראל. 

***הקורס נלמד באנגלית

ההיסטוריה הפוליטית של הישוב 1948-1918

שם המרצה: פרופ' מנחם הופנונג

תיאור הקורס: הסמינר יעסוק בהיסטוריה הפוליטית של 30 שנות הישוב היהודי בארץ ישראל/פלשתינה המנדטורית בטרם הקמת מדינת ישראל. נעסוק בסוגיות של בנית מוסדות, הגירה והתיישבות מנקודות מבט פוליטית, חברתית, כלכלית ותרבותי. השאלה המרכזית היא כיצד הצליחה קהילת מיעוט קטנה להגיע להקמת מדינת לאום בתוך שנות דור?

הטרור האדום: היבטים תיאורטיים והיסטוריים של מדיניות ההרג והדיכוי

הטרור האדום: היבטים תיאורטיים והיסטוריים של מדיניות ההרג והדיכוי במשטרים הקומוניסטים בשנים 1980-1917

 

שם המרצה: ד"ר אפרים פודוקסיק

תיאור הקורס: במהלך הקורס נתייחס לשני תחומים עיקרים היסטוריה ומחשבה מדינית ונראה כיצד הם משתלבים זה בזה. בחלקו הראשון של הקורס, נסקור את ציוני הדרך העיקריים במדיניות הקומוניסטית של דיכוי המוני שנקרא בהתחלה "טרור אדום". בחלקו  השני של הקורס נעסוק בפרשנויות אודות אותם האירועים בידי אידיאולוגים, היסטוריונים והוגים פוליטיים.

הנגשת מידע למקבלי ההחלטות

שם המרצה: ד"ר שירלי אברמי

תיאור כללי של הקורס: במהלך הקורס נכיר את תהליך קבלת ההחלטות במדיניות הציבורית, נבין מי הן/הם השחקניות/ים המרכזיות/ים בזירה ואיך מתבצעת הנגשת המידע עבורן/ם. כמו כן, נכיר תיאוריות שונות של הנגשת מידע. מעבר לכך, נכיר את מקבלי/ות ההחלטות העיקריות/ים ונתרגל הנגשת מידע בכתב ובעל פה באופן מעשי.

הסכסוך הישראלי- פלסטיני

שם המרצה: ד"ר טובי בנימין גרין

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר ונבחן את גורמי הסכסוך הישראלי פלסטיני, את האירועים המגדירים את הסכסוך מראשית צמיחת הציונות המדינית והלאומיות הערבית-פלסטינית ועד ימינו ואת שחקניות/שחקני המפתח המזינות/ים אותו (מבית ומבחוץ). יתרה מכך, נבחן האם בכלל ניתן לפתור סכסוך זה ונכיר את הניסיונות שנעשו על מנת לפתור את הסכסוך והגורמים המעצבים את מאמצי השלום עד ימינו.

***הקורס נלמד באנגלית

הפוליטיקה והרגולציה של טכנולוגיות חדשות

שם המרצה: פרופ דוד לוי-פאור

תיאור הקורס: במהלך קורס זה ננתח מבחינה כלכלית, פוליטית וביקורתית שלושה היבטים של השימוש ברגולציה כמכשיר של ממשליות ((Governance ומשילות (governability) בהקשר של עליית טכנולוגיות חדשות.  נלמד מהי רגולציה ומהי המדינה הרגולטורית ונרכוש כלי ניתוח של מדיניות ציבורית סביב מגוון של טכנולוגיות מבלוקציי'ן ומטבעות דיגיטליים, דרך טכנולוגיות נהיגה ותחבורה ועד לטכנולוגיות פריון ושיבוט.

הפוליטיקה של הרפורמה במוסדות פוליטיים

שם המרצה: פרופ' גדעון רהט

תיאור הקורס: במהלך הקורס נלמד את תחום המחקר: הפוליטיקה של הרפורמה. נציג את הגישות השונות לחקר הפוליטיקה של הרפורמה במוסדות פוליטיים דמוקרטיים כגון גישת הבחירה הרציונלית, ניתוח היסטורי, ״גישת החסמים״ וכדומה. נדון יחד בשאלות שונות כגון: מדוע פוליטיקאיות/ים שהצליחו ונבחרו בשיטה מסוימת משנים אותה? האם פוליטיקאיות/ים מצליחות/ים לזהות את האינטרסים שלהן/ם? כיצד עוברות רפורמות אל מול שלל החסמים העומדים בדרכם? לאחר שנבין את הגישות, נשתמש בצורה ביקורתית בהן על מנת להסביר התנהגות פוליטית ותופעות פוליטיות.

*** תנאי קדם: הקורס פוליטיקה השוואתית.

התנהגות פוליטית השוואתית

שם המרצה: ד"ר נועם גדרון

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן את משמעות האמירה הנשמעת לאחר כל מערכת בחירות: ״העם אמר את דברו״. אמירה זו מניחה שלעם ישנן עמדות ברורות במגוון נושאים ושעמדות אלו באות לידי ביטוי דרך הצבעה בבחירות. אך האם לרוב האזרחיות/ים אכן ישנן דעות יציבות במגוון הנושאים הפוליטיים על סדר היום, והאם יש קשר בין דעות אלו לבין דפוסי הצבעה? כיצד הדעות הפוליטיות שלנו והנכונות להביע אותן בבחירות—או בפעילויות פוליטיות אחרות, כמו הפגנות—מעוצבות על ידי הרקע החברתי שלנו, רשתות חברתיות, והמצב הכלכלי האישי והלאומי? נעסוק בהתנהגות פוליטית ברמת הפרט (דעת קהל, השתתפות פוליטית, דפוסי הצבעה, ומתחים בין קבוצות) ונבחן סוגיות אלו מנקודת מבט השוואתית, תוך התמקדות במדינות המערב.

התנועה הלאומית הפלסטינית מ-1948 עד ימינו: שלבים ותמורות

שם המרצה: ד"ר מאיה רוזנפלד

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן את התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית מאז מלחמת 1948 ועד ימינו תוך דגש מרכזי ביסודות החברתיים המזינים או המגבילים את הפעולה הפוליטית- הלאומית. נרכוש ידע מקיף על תולדות התנועה ונחשף לניתוח מאתגר של המאבק הפלסטיני להגדרה עצמית, הישגיו, כישלונותיו והבעיות הקשות הניצבות לפתחם של מנהיגיו. בנוסף, נאמוד אחר הבעיות המרכזיות הניצבות בפני התנועה הלאומית הפלסטינית בעשורים האחרונים על רקע אי התממשותו של חזון המדינה העצמאית.

חירות, אזרחות וג'נדר

שם המרצה: ד"ר יפתח אלעזר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נלמד על הולדתו של הפמיניזם המודרני כמו שהוא עולה מכתביה של מרי וולסטונקרפט (1797-1759), הנחשבת בעיני רבים למייסדת של הפמיניזם המודרני. נדון בשעבוד נשים בחברה המודרנית ובזכויות והחובות שלהן לדעתה של וולסטונקרפט. כמו כן,  כיצד היא מנהלת דיאלוג ביקורתי בנושאים אלה עם ז׳אן-ז׳אק רוסו ומשתלבת בוויכוח על המהפכה הצרפתית.

יחסי חברה ומדינה במזרח תיכון משתנה

שם המרצה: ד"ר אסף דוד

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעמוד על סוגיות שונות של יחסי משטר, מדינה וחברה בכל מדינות המזרח התיכון, תוך כדי הסתכלות מחודשת על מדינת ישראל כמדינה מזרח תיכונית. ביניהן: כינון המדינה, לאומיות ודמוגרפיה, כלכלה פוליטית ופיתוח כלכלי, אזרחות, יציבות משטרים ודמוקרטיזציה, יחסי דת ומדינה ועוד, כל זאת בחתך אזורי-השוואתי ותוך בחינת ההתפתחויות בהיבטים אלה במהלך המאה ה-20 ("האביב הערבי"). יתרה מכך, הסטודנטיות/ים ינתחו ויחקרו את השיח ציבורי אודות יחסי חברה ומדינה במזרח התיכון ויחד נבחן תרחישים אפשריים ביחסי חברה ומדינה במזרח התיכון.

ישראל, ירושלים ואזור יהודה והשומרון – ישות אחת?

שם המרצה: השופט משה דורי

תיאור הקורס: מאז מלחמת ששת הימים (אייר תשכ"ז-יוני 1967) מחזיקה מדינת ישראל באזור יהודה והשומרון ובמזרח ירושלים, שהיו עד אז בשליטת ירדן. במהלך הקורס נבין, יותר לעומק, את הקונפליקט הישראלי-ערבי, ואת האילוצים המשפטיים אשר תחתיהם מצויים ופועלים הצדדים לקונפליקט, והרוצים לפתור אותו. נתמקד בהשלכות המשפטיות, המדיניות והפוליטיות של מצב זה ונכיר את היסטוריה, במיוחד המשפטית, של ישראל ואזור יהודה ושומרון.

כלכלה פוליטית השוואתית

שם המרצה: ד"ר נועם גדרון

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן את נקודות ההשקה בין התפתחויות פוליטיות וכלכליות במדינות המערב בשלושת העשורים האחרונים. האם גלי ההגירה למדינות המערב מערערים בהכרח את התמיכה במדינת הרווחה? מה תפקידן של קבוצות-לחץ כגון איגודי עובדים וארגוני מעסיקים בעיצוב מדיניות כלכלית? והאם התמיכה בברקזיט ובמפלגות רדיקליות משמאל ומימין נובעת מגורמים כלכליים? אלו מקצת השאלות בהן נדון במסגרת הקורס, אשר יציג סקירה רחבה של מחקרים ממגוון גישות תיאורטיות ואמפיריות.

מודיעין מסכל בחברה דמוקרטית

שם המרצה: ד"ר אבנר ברנע

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעסוק בשאלות אודות המודיעין המסכל (הממ"ס) בישראל ובעולם: כיצד הוא התפתח, מה מאפיין את פעילותו, מה תרומתו לביטחון הלאומי, מה הן הדילמות הכרוכות בפעילותו בחברה דמוקרטית, איך מתבצע הפיקוח האזרחי על הפעלת מודיעין מסכל ומה הן יחסי הגומלין עם ארגונים ממשלתיים אחרים. נבין איך מודיעין מסכל משתלב בפעילות הביטחונית במדינות דמוקרטיות הן בישראל והן בארצות מערב אחרות.

מונרכיות ורפובליקות בעולם הערבי: פוליטיקה פנימית וסדר אזורי

שם המרצה: ד"ר ואא'ל אבו-עקסה

תיאור כללי של הקורס: במהלך הקורס נעסוק בסוגיות יסוד הנובעות מלידתו של הרעיון הפוליטי במרחב הערבי ונתמקד בהשלכות של התפתחות רעיון זה על הארגון המדינתי והחברתי דרך שני מישורים המישור התיאורטי והמישור ההיסטורי. נעסוק באידיאולוגיות המרכזיות ובמסורות שהתהוו והפכו לתשתית נורמטיבית למוסדות ולחוקות של המדינות שקמו במאה העשרים וכמו כן נתמקד בפוליטיקה מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. באמצעות ההתמקדות בשני המושגים "רפובליקה" ו"מונרכיה" ננסה להבין את החוזים החברתיים, את הנורמות ואת קשרי הגומלין בין כלכלה ופוליטיקה כפי שהם התפתחו במדינות ערב. נרכוש כלים תיאורטיים והיסטוריים שבאמצעותם תוכלו להבין ולנתח את הפוליטיקה המודרנית של העולם הערבי.

מחקרים עכשוויים בפוליטיקה הישראלית

שם המרצה: פרופ' גדעון רהט

תיאור הקורס: במהלך הקורס יוצגו מחקריים עכשוויים של הפוליטיקה הישראלית המבוצעים על-ידי חברות וחברי המחלקה למדע המדינה. באמצעות הקורס תוכלו להיחשף לחזית המחקר של הפוליטיקה הישראלית ולהכיר בצורה טובה יותר את סגל המחלקה ועבודתו המקצועית. הקורס הוא בהחלט פלטפורמה מצוינת לחברות וחברי המחלקה להציג את עבודתם המקצועית בפניכן/ם ובכך ליצור הזדמנות לזיהוי ענין משותף.

מלחמות תרבות בישראל

שם המרצה: ד"ר עדו נבו

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן את שורשי השסעים התרבותיים בישראל, מראשית ימי הציונות ועד ימינו. לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, הועלתה הטענה כי החברה הישראלית מצויה בעיצומו של מאבק תרבותי בין שני מחנות ההולכים ומתרחקים זה מזה. על פי טענה זו אין מדובר בשסע אידיאולוגי בלבד, כי אם בהיווצרותן של שתי חברות בעלות מערכות ערכים שונות הנאבקות על ההגמוניה בקרב האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל. טענה זו זכתה לחיזוק נוסף במהלך ה"התנתקות" מרצועת עזה, וההתנגדות העזה לפעולה זו. אם כן, לאורך הקורס נבחן את טענות אלו וננסה להבין את הרקע שלהן.

מנהל ציבורי ומדיניות מזווית התנהגותית

שם המרצה: פרופ' רענן סוליציאנו קינן

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר תת תחום הנקרא מנהל ציבורי התנהגותי, המתעסק בהיבטים התנהגותיים של מנהל ציבורי ומדיניות. בחלק הראשון של הקורס נלמד פרקים מרכזיים מתוך המחקר ההתנהגותי, על בסיס מחקרים בפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית. בחלקו השני נכיר את היישומים של ידע התנהגותי, הן בחקר המנהל הציבורי, והן במדיניות.

מסע בעקבות סכסוכים בחברה הישראלית

שם המרצה: פרופ' דן מיודובניק

תיאור הקורס: קורס זה הינו קורס ייחודי משום שהוא קורס נודד ופעיל.  במהלך הקורס נסייר בעקבות חלק מהשסעים בחברה הישראלית והסכסוכים בהם שקועה מדינת ישראל, וניפגש בשטח עם מומחים לסוגיות שונות, פעילות/ים חברתיות/ים ובעיקר עם מי שעומדות/ים במרכז החיכוך (כ-8 מפגשים בכיתה וכ-6 סיורים). החברה הישראלית שסועה על צירים רבים ומדינת ישראל שקועה בסכסוכים פנימיים רבים ברמות שונות של עצימות, הסיורים יעסקו בנושאים שונים כמו שאלת הפליטים/מהגרי עבודה, מאבקים חברתיים-סביבתיים, פיתוח עירוני בערים מעורבות, אתגרי הנגב, מערכת החינוך בעיר מעורבת, אתגרי שילוב החרדים ועוד.

מקורותיה של המחשבה המדינית היהודית

שם המרצה: ד"ר דוד-מאיר פויכטונגר           

תיאור הקורס בקצרה: במהלך הקורס נכיר ונבחן את השפה הפוליטית ומושגי היסוד במחשבה המדינית היהודית, תוך עיון במקורות הראשוניים ובספרות המחקר הקלאסית. נשווה בין אלו לבין סוגיות שהעסיקו את הוגי הפילוסופיה הקלאסית הכללית. יחד ננסה להעמיד את המחשבה המדינית היהודית כתחום מחקר רלוונטי.

מקיאוולי

שם המרצה: ד"ר ניקול הוכנר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נכיר את משנתו הפוליטית של ניקולו מקיאוולי. נרכוש ידע וכלי ניתוח סביב טקסטים פילוסופים פוליטיים לא מודרניים של מקיאוולי תוך קריאה צמודה וישירה של המקורות. במידת האפשר, נדון בפרשנות הפולמוסית סביב הגותו של מקיאולי. ננסה יחד להכיר בצורה טובה יותר ומעמיקה את הגותו של מקיאוולי.

סוגיות בממשל ובמשפט

שם המרצה: פרופ' אליקים רובינשטיין

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעמוד על התפתחות הממשל הישראלי, החל מהתקופה לפני הקמת המדינה ועד ימינו וכמו כן נכיר את רכיבי היסוד שלו. מעבר לכך, נתמקד בשלושת הרשויות בישראל: המחוקקת, המבצעת והשופטת, נכיר את שיטת בחירתן, מינוין ומה חלקה של כל רשות.

ספורט ופוליטיקה בעולם ובישראל

שם המרצה: ד"ר עדו נבו

תיאור הקורס: במהלך המאה העשרים הפך הספורט לחלק אינטגראלי מן התרבות האנושית. הוא ממקד אליו תשומת לב כלל עולמית, מושקע בו כסף רב ונרקמים סביבו אינטרסים מאינטרסים שונים. במהלך הקורס נבחן את תופעת הספורט המודרני, תוך ניסיון להבין את הזיקות אותן הוא מקיים עם החברה והפוליטיקה. דגש מיוחד יינתן לספורט בחברה ובפוליטיקה בישראל.

פוליטיקה אמריקאית בעידן החדש: בלבול, קונפליקט וקנוניה

שם המרצה: פרופ' גרגורי סטיבן מאלר

***הקורס נלמד באנגלית

פוליטיקה בריטית בת זמננו

שם המרצה: פרופ' משה מאור

תיאור הקורס: במהלך הקורס נרכוש ידע תיאורטי ומחקרי אודות הנושאים העומדים היום במרכז הויכוח הציבורי והאקדמי בפוליטיקה הבריטית המודרנית. נתמקד בעיקר בתהליכי שימור ושינוי של מוסדות ותהליכים פוליטיים בבריטניה מתום מלחמת העולם השנייה, תוך התמקדות בתהליכים שהובילו ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי ובהשלכותיו. נבחן את דרכי התמודדותן של המפלגות בבריטניה עם כשלי השוק, כשלי המדינה ותהליך האינטגרציה האירופית. בין היתר, נעסוק במורכבות האינטראקציה בין המוסדות הפוליטיים בבריטניה, ובינם לבין שחקנים חברתיים וכלכליים בבריטניה ומחוצה לה. דגש יושם על הקניית ידע תיאורטי וחשיבה ביקורתית בנוגע לגורמים המניעים ובולמים שינויים פוליטיים והדגמת פעולתם בזירה הבריטית.

פוליטיקה ישראלית במבט השוואתי

שם המרצה: פרופ' גדעון רהט

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן מוסדות פוליטיים ודפוסי התנהגות פוליטית בדמוקרטיות ונשווה בין תופעות, מוסדות ודפוסי התנהגות פוליטיים בארץ לבין תופעות מקבילות בעולם. מטרתו העיקרית של  הקורס היא לגשר בין שני תחומי ידע: פוליטיקה השוואתית ופוליטיקה ישראלית.

פוליטיקה של זהויות באירופה

שם המרצה: ד"ר אודליה אושרי

תיאור הקורס: במהלך הקורס יחשפו הסטודנטים/יות למחקר אקדמי עכשיו בנושא זהות על לאומית, הגורמים המבנים, המשפיעים והמעכבים את יצירתה של זהות אירופית והקשר בינה ובין זהויות פוליטיות אחרות, דוגמת הזהות הלאומית. נבחן האם קיימת בכלל זהות אירופית? אם כן – כיצד היא נבנית ומתפתחת ואילו מנגנונים מוסדיים מאפשרים ו/או מעכבים את יצירתה? מהו המנגנון הסיבתי של תהליכי אירופניזציה? ומדוע אין לתהליכי אירופיניזציה אותן התוצאות בכל המדינות החברות באיחוד? הקורס יתמקד באירופה כמסגרת פוליטית מורכבת שבמסגרתה פועלות זהויות שונות המתעצבות מחדש ומשתנות כתוצאה מתהליכים חברתיים מורכבים.

קולנוע ופוליטיקה

שם המרצה: ד"ר עופר כסיף

תיאור הקורס: במהלך הקורס נבחן את תפקידו ומקומו הפוליטי של הקולנוע תוך התייחסות לגישות שונות במדע המדינה ובחינתם של סגנונות סרטים שונים. לאורך הקורס נעסוק בסוגיה מרכזית אחת האם ניתן לראות בקולנוע שחקן פוליטי או לא? האם הקולנוע הוא כוח בידורי גרידא ומרחיק את האדם מהעשייה הפוליטית? או דווקא הקולנוע משמש ככוח פוליטי בכך שהוא משקף את המציאות כפי שהיא ובכך דווקא מגייס לפעולה?

שב"כ במדינה דמוקרטית

שם המרצה: ד"ר משה בכר

תיאור הקורס: במהלך הקורס נעסוק בשירות הביטחון הכללי - אחד הגופים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. על השב"כ מוטלים תפקידים שונים ומגוונים, וניתנו לו סמכויות רבות לשם מימוש ייעודו. במהלך הקורס נדון, בין היתר, על המסגרת בתוכה פועל השב"כ, סוגיות ודילמות מוסריות הכרוכות באופן פעולתו ("מודוס אופרנדי") - כגון בתחומי החקירות הביטחוניות והפעלת סוכנים - ומנגנוני הפיקוח על פעילות זו. כמו כן, נתאר, ננתח ונבין את מקומו ועשייתו של השב"כ, בדגש על המתח ועל דרכי האיזון בין צרכי הביטחון וזכויות הפרט.

סמינרים

ההיסטוריה הפוליטית של הישוב 1948-1918

שם המרצה: פרופ' מנחם הופנונג

תיאור הקורס: הסמינר יעסוק בהיסטוריה הפוליטית של 30 שנות הישוב היהודי בארץ ישראל/פלשתינה המנדטורית בטרם הקמת מדינת ישראל. נעסוק בסוגיות של בנית מוסדות, הגירה והתיישבות מנקודות מבט פוליטית, חברתית, כלכלית ותרבותי. השאלה המרכזית היא כיצד הצליחה קהילת מיעוט קטנה להגיע להקמת מדינת לאום בתוך שנות דור?

ירידת המפלגות ופרסונליזציה של הפוליטיקה

שם המרצה: פרופ' גדעון רהט

תיאור הקורס: הסמינר יבחן את תהליכי ירידת המפלגות והפרסונליזציה של הפוליטיקה ואת הקשר ביניהם. כל סטודנט/ית י/תבחר במפלגה אותה י/תחקור לאורך כל השנה. בראשית הסמינר יועבר שיעור בנושא מקורות לחקר המפלגות והפרסונליזציה. לאחר מכן נפנה ללמוד ולחקור את המפלגות והתפתחותן מאז שנות השישים של המאה שעברה. ננתח פנים שונות של התפתחות הקשר בין המפלגות לבין החברה, כגון השתנות הרקע המפלגתי של נציגי המפלגה במוסדות השלטון, החברות במפלגות, התנהגות בוחרים ועוד. הנושא הבא אותו נלמד הוא פרסונליזציה פוליטית. ננתח את שלושת הממדים השונים של התופעה: המוסדי, התקשורתי וההתנהגותי. במסגרת זו נבחן שינויים בדרכי בחירת מנהיגים ומועמדים, בסיקור והצגת המפלגות והפוליטיקאים בתקשורת ההמונים ובמרשתת, ובהתנהגות חברי הכנסת והבוחרים. לבסוף ננסה לעמוד על הקשר בין שתי תופעות אלו.

מלחמה וצדק: בחינה פילוסופית

שם המרצה: ד"ר דניאל שוורץ

מצב הדמוקרטיה בישראל: המאבק האידיאולוגי בבחירות 2019

שם המרצה: ד"ר גייל טלשיר

תיאור הקורס: הסמינר יעסוק בניתוח ביקורתי של הדמוקרטיה הישראלית לפי שחקני מפתח תוך פיענוח המאבק על רעיונות, עמדות, מדיניות וכוח אחרי בחירות 2015. הסמינר בנוי בחלקו הראשון כסדנת מחקר ובו עבודה צוותית והתנסות מונחית בחקר וסמסטר שני בו כל תלמיד/ה כותב/ת את עבודת הסמינר שלה'ו לפי פורטפוליו מתפתח המוצג בצמתי המחקר המרכזיים.

מצרים ממהפכה למהפכה

שם המרצה: ד"ר ואא'ל אבו-עקסה

תיאור הקורס:  הסמינר יסקור את תולדות מצרים בין המהפכה של 1919 ומהפכות האביב הערבי ויתמקד בסוגיות פוליטיות, תרבותיות וחברתיות. נתייחס בהרחבה לנקודות מפנה ולתחנות מעצבות בהיסטוריה של מצרים כגון שינויים של משטר, כינון חוקות, יחסים חברתיים, זרמי מחשבה, תחייה ספרותית ומשברים.

פוליטיקה במילים- נאומים, הכרזות, ודיונים פוליטיים

שם המרצה: פרופ' שאול שנהב

תיאור הקורס: השימוש במלים היה מאז ומתמיד מרכיב מרכזי בעשייה הפוליטית. נאומים, הכרזות, הסכמים, ודיונים לצד שיחות מסדרון, מכתבים ופתקים העוברים מיד ליד במהלך ישיבות, מלווים את העשייה על רבדיה השונים. הסמינר יעסוק בנקודות המפגש השונות שבין טקסטים ופוליטיקה. מבחינה תיאורטית ומתודולוגית יתמקד הקורס בחקר שיח פוליטי ובביקורת הרטוריקה. הקורס משלב בין הרצאות, דיונים תיאורטיים ומתודולוגיים, ניתוח משותף של טקסטים פוליטיים, הצגת פרויקטים של הסטודנטיות/ים ופגישות אישיות לגיבוש פרויקט סוף שנה ועבודת סמינר.

פסיכולוגיה פוליטית של מוסר ודתיות

שם המרצה: פרופ' פזית בן נון בלום

רשתות חברתיות והתנהגות פוליטית

שם המרצה: פרופ' לילך ניר

תיאור הקורס: הסמינר יעסוק בחקר רשתות חברתיות. הסמינר יפתח בסקירה בסיסית של חקר רשתות חברתיות, שורשיו המוקדמים במחקרי בחירות והמושגים והכלים המאפיינים אותו. משם נעבור לבחינת השפעות תכונות הרשת החברתית על מגוון התנהגויות ותפיסות הפרטים. הסמינר יתבסס על דוגמאות ממחקרים מארצות שונות, בתקופות שונות, בבחינת תופעות שונות המיועדות להשפיע במישרין או בעקיפין על הפוליטי. במהלך הסמינר נעסוק בשאלה מהן הסיבות להבדלים בפעילות הפוליטית של יחידים, כתדירות ההצבעה, השתתפות בהפגנות, או חיפוש מידע? עם סיומו של הקורס, הסטודנטים יהיו מסוגלים להגדיר מושגים מרכזיים בחקר רשתות חברתיות, לזהות זרמים מרכזיים בחקר רשתות והתנהגות פוליטית, לתאר את ההבדלים ביניהם ולהדגים כיצד ליישמם בעבודת מחקר מסכמת.

*חובת קדם 56115 או קורס חופף בניתוח נתונים במדעי החברה.

פוליטיקה ואופרה בין הנאורות לעריצות

שם המרצה: ד"ר אפרים פודוקסיק

תיאור הקורס: זהו קורס בעל אופי בינתחומי שמשלב בין התחומים של מדע המדינה, היסטוריה, פילוסופיה, מוסיקולוגיה ולימודי תרבות. במסגרת הקורס נתמקד במספר אופרות אשר הולחנו בין המאות ה-18 וה-20 תוך ניתוחן בהקשר היסטורי ואינטלקטואלי רחב. בין השאר, נעסוק באופרות מאת וולפגנג אמדאוס מוצארט, ג'וזפה ורדי, ריכרד ואגנר, מודסט מוסורגסקי ודמיטרי שוסטקוביץ'.